מְקוֹר אוֹר בִּרְגָעִים חֲשׁוּכִים

מרגש: את רואה בעצמך אדם רגוע, שמקשיב לעצמך ולאחרים, רואה את החיים בצורה ורודה שמביאה חיוך על הפנים. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב ונעים. לא מספיק איך שרואים את החיים, צריכים גם להקשיב לאחרים. אין סיבה שאדם אופטימי לא יהיה מסוגל גם להקשיב לאחרים. גם לאלה שמצבם לא טוב.

תָּמִיד נֶהֱנֵית מֵהַשֶּׁמֶשׁ וּמֵהַגַּלִּים,
עוֹזֶרֶת לְזוּלַת לִשְׁטֹף אֶת הַצָּרוֹת,
מַקְשִׁיבָה בְּעֵינַיִם שֶׁכֻּלָּן רַחֲמִים,
בְּתוֹכָהּ נוֹצֵץ חֹם שֶׁאֵין לוֹ מִלִּים —
וְהִיא מְקוֹר אוֹר בִּרְגָעִים חֲשׁוּכִים.

השיר הוא מונולוג אישי של אישה המגדירה את עצמה כשלווה, רגישה ומלאת חמלה. את משווה את עצמך לגלים – יודעת מתי לשקוט ומתי לסעור, ומדגישה את יכולתך להקשיב, לחייך ולהיות נוכחת לאחרים ברגעים קשים.

יש עוצמה בשלווה, ברגישות ובחיבור לעצמך ולאחרים. גם אנשים רגועים ועדינים יכולים להיות מקור אור לאחרים – דווקא בזמנים החשוכים.

מקסים השיר המרגש שכתבת אביה יקרה.

יום שלישי מבורך

שמוליק

.

מה שבטוח הוא שכאן את מאירה את האתר, 

אביה, אהובה. 

נהניתי לקרוא את שירך, את ראיית עצמך, 

את קבלת עצמך, מה שמאפשר לך להיות 

אור לזולתך ברגעיו החשוכים. 

תודה רבה-רבה על שירך, ורק טוב לך, יקירתי. <לב> 

רבקה

---

ומשפחתך וחברייך ודאי מאד נהנים!

לעצמך וגם לאחרים

ואכן משרה את שלווה טבעית 

עם תקווה בעיניים

שיר הלל לשמחה, לאור ולטוב הלב שקיים בך וכמי שמכירה את שורותייך שנים רבות, המילים שכתבת הן את, במדוייק, וכמה טוב שאת זוכה להאיר, ברגעים חשוכים את סביבתך. אוהבת ומעריכה אותך .

זו בדיוק את! האופטימיות שבך, חיפוש נקודת המבט החיובית  - מאפיינת אותך תמיד וכן! היא "מדביקה", מועברת הלאה.