ברגשות הסובבים שקועים

זו הפעולה שאנשים כה רבים עושים: לשפוט. אך אינם חושבים על הפגיעה בזולת. 

השיר מתאר כיצד שיפוטיות חברתית חודרת אל חיי הפרט וגורמת לאנשים להסתיר את עצמם ולחוש פחד ודחייה.

ביקורת חיצונית יכולה להפוך למנגנון פנימי שמונע ביטוי אותנטי, ומי שנשפט – לעיתים שופט את עצמו שוב. השיר קורא לרחמים, להבנה, ולראייה עמוקה יותר של בני אדם מעבר למסכות ולפחדים.

יפה כתבת דני היקר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

דני אהוב

אם נקיים את האימרה-ואהבת לרעך כמוך לעולם

לא נשפוט אנשיפ ולא ניפגע בהם

יום טוב איש יקר

ממני

תופעה נלוזה בחברה של היום..והאשם העיקרי הוא בתקשורת...יש בשיר המון חומר למחשבה..תודה רבה לשירתך דני יקר..המשך יום נעים וקריר..