בואו

יפה מאד דני היקר,

השיר מזמין את הקוראים לראות בעיניים את מציאות ההרס והכאב שמותירה המלחמה, ולחוש את הפצעים – הפיזיים והנפשיים – שנחרתו במרחב ובשירה. הקריאה “בואו” מופנית כקריאה מוסרית ואנושית – לראות, לקרוא, לזכור, ובעיקר – לשמור על החיים ולגלות אחריות ודאגה כלפי מי שחי תחת איום.

קריאה אנושית ופיוטית לאדישות – להישיר מבט אל כאב המלחמה, ולבחור באחריות, בדאגה ובשימור ערך החיים, דווקא בצל הרס ופיצוץ.

שיר מרגש.

יום טוב ושקט

שמוליק

אלה חיינו בעת הזו. גם אם ביתנו לא נפגע, נפגע ביתם של חברים.  אם חלילה לא נפגע אדם קרוב לנו, הרי שלצערנו נפגעו א.נשים סביבנו.
עם כל השחור, עם כל הדווי, אנחנו עם חזק בדבריו של מאיר אריאל זצ''ל: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".
 

ומדאגה לשלום החטופים החיילים

נביט למרומים ונישא תפילה 

.

שיר יפה-יפה וקריאה נרגשת כתבת, דני 

יקר. 

תודה רבה-רבה ורק טוב! <לב>

רבקה

---

דני אהוב

אתה מתאר את כל ההרס והחורבן בעקבות המלחמה

ומצפה שלא נהיה אדישים למה שהתרחש ונתעשט במציאותת חיינו

יפה ונכון שוררת דני יקר

ערב נעים ושקט

ממני מרים

הרס רב הותירה המלחמה אחריה, ואתה מבקש לראות את הטוב ולשמור על החיים.