ספסל

היא ביצעה בלי סוף קניות בשוק, על ספסל בשוק התיישבה כדי לנוח, דיברה אל הפסל עד שהדמות נעלה והיא חשבה שהיא הוזה. תודה רבה לך איילה היקרה, המשך יום טוב.

.

כשאנחנו מדברים עם עצמנו, ונדמה לנו 

שמישהו עונה ... 

לא אישי, איילה יקרה. 

תודה רבה-רבה לך וסופ"ש מיטיב. <לב>

רבקה

---

הדמות מסרה לך מסר מהותי לחייך. ואז כבר לא היה בה צורך. נותר ההרהור שבך והמחשבה. 

השיר  מספר על רגע של עצירה באמצע המירוץ היומיומי – בשוק, בעייפות, בשגרה. גיבורת השיר עוצרת לנוח ליד פסל שמפתיע ומדבר איתה, אולי בדמיונה, אולי באמת, ומזכיר לה להאט.

לפעמים דווקא ברגעי עייפות ובדידות, מתעורר בנו הדיאלוג הפנימי – ואיתו ההבנה שכדאי לעצור, להקשיב לעצמנו, ולתת מקום לדמיון ולשקט.

יפה כתבת אילה יקרה

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

להאט הקצב ולו מעט

תודה שמוליק יקר ושבת שלום

כחום היום

שיחה...

העיקר הקניות 

והכתוב הנפלא הזה