אני בעולמות אחרים / ספלוני קפה-קפה ...

הראשון:

את מרגישה כמו נלתשת מבלי שאת יודעת איך או מי ולמה. הרגשת צינית מידי ואולי עדיין את כך בשביל לחייך או לכאוב. זה מנגנון הגנה נפלא שכן את רצינית.

הקיץ הזה מעייף אותך ועדיין לא הגענו לשיא שלו. מגיעים רעננים 4-5 שעות טיסה מכאן אבל כאילו באנו מארץ רחוקה ואת מקמטת רעננות.

העולמות האחרים לא שונים במהותם. השוני הוא בכך שאת שלטת בהם, והאנשים נעלמים כאשר את אומרת אברהקדברה, ואז אפשר לשוטט, לנדוד, לתעות, להתבטל ולבכות.

השני: מעורר מחשבות:

על תחתיות קטנות ובכל ספלון תמיד יש את המידה הנכונה למרירות שחורה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ומיטיב. שנהיה בעולמות רק עם מה שצריכים.

1. 

השיר מבטא בריחה לעולמות פנימיים בשל עייפות מהמציאות וציניות מגוננת. בעולמות אלו, את שולטת – שם מותר לך להרגיש, להיעלם ולכאוב באמת.

לפעמים כדי לשרוד, צריך מרחב דמיוני שבו אפשר להיות מי שאנחנו באמת.

2.

השיר מתאר כיצד כל ספל קפה קטן נושא בתוכו את מנת המרירות המדויקת, כמו בחיים.

למרירות יש מקום, והיא חלק מהאיזון היומיומי.

תודה רבקה יקרה על שני השירים.

יום טוב ושקט

שמוליק

מבט עצוב וציני

אז אולי , נשתה עוד כוס קפה,,,,

יום טוב יקרה

וכולם מתנהלים רגיל טסים הולכים חוזרים

ואת עייפה מהחום

חלשה

כואבת 

מתגוננת

ובאברקדברה את מאפשרת לעצמך לשוטט

ומה אני ..

למולך

כואבת איתך והנותר לחבקך חזק

חיבוק לך, אלה אהובה. <לב>

בין ציניות לכאב ולחיוך. סקירת האנשים שסביבך. כאב האובדן. אנשים נעלמים. כאותו ספל קפה כאשר המרירות נותרת בתחתיתו. 

הציניות לא תעזור לך, רבקתי היקרה.

גם אם תמשיכי להגיד אברקדברה ואנשים יעלמו -

זה לא ממש יעזור וכל שנותר לך לעשות זה

לְשׁוֹטֵט,לִנְדֹּד, לִתְעוֹת, לְהִתְבַּטֵּל,  וְלִבְכּוֹת,

אני כל כך מבינה אותך רבקתי היקרה,

אני שותה עכשיו קפה מר שהגירה לי מכונת הקפה 

ואין לי משקע שנותר בספל

ורק המרירות הטובה נשארה על שפתי.