אוהבת קולנוע,

הקולנוע חשוך, שקט, מקרינים בו סרט, אי אפשר להוציא הגה במהלך ההקרנה, הבמאי מחליט איך יראה, מה נראה, איפה נפקפק ואם יוותרו ספקות, נשוב לקולנוע ונצפה בו שנית במקום לדפדף ב-840 עמודים... תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב ומיטיב. הבמאי שולט במה שקורה כמו בפרסומת.

.

דני, יקר, 

ההיפך הוא הנכון, גם מבח' כרונולוגית: 

במאי הפרסומות משתדל לשלוט בבימוי 

הפרסומת כאילו הוא במאי רציני לסרטי קולנוע.

תודה רבה לך. <לב>

רבקה

---

השיר מתאר באהבה את חוויית הצפייה בסרט בקולנוע – האולם החשוך, השקט, השליטה של הבמאי בתמונה, הקצב והחוויה. הדוברת מדגישה את הפשטות והעוצמה שבצפייה חוזרת בסרט, לעומת המורכבות והמאמץ שבקריאת רומן עבה כמו יוליסס של ג'ויס.

הקולנוע מעניק חוויה חושית, שלמה ונגישה – דרך אחת להבין את העולם ולחוות רגשות, בלי הצורך להיאבק במילים ובמורכבות. לפעמים, לראות – זה כל מה שצריך.

תודה רבקה יקרה על השיר.

לילה טוב ושקט

שוליק

.

זה מדיום שונה מאוד, נכון? 

המדיום הכתוב, הספר, שונה מאוד מהמדיום 

הקולנועי.

אישית, אני מצפה לחוויה שונה מאוד בכל

אחד מהם. 

כן, אני יודעת מה כתבתי, שמואל יקר. 

כפי שהגבתי-עניתי לאודי: 

מותר לי להשתטות לפעמים ... (נא לחייך).

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה,

וסופ"ש רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

אכן קל יותר לראות סרט מאשר לצלוח ספר עבה.

אגב-יוליסס תורגם לעברית ע״י יעל רנן ז״ל בת כיתתי, שפיתחה אובססיה לספר הקשה הזה עוד בבי״ס תיכון! 

האמת-באנגלית הספר קל יותר לקריאה מתרגומו! 

כעת פתרתי תעלומה....

.

הה. BB. 

האמת היא שצריכה הייתי להדגיש "כאילו" :

"... כותבים  ה-מ-ו-ן עמודים כאילו כותבים 

את ה'יוליסס' לג'יממס ג'וייס. "

וכמובן, ספרם הוא לא-יוליסס, ו'הם' אינם 

ג'יימס ג'וייס. 

ובכן: אישית, אני מעדיפה לקרוא ספר טוב, 

אפילו ארוך וקשה, מאשר לראות אותו כסרט. 

מעטים מאוד מצליחים להעביר את הספר 

(שהוא מדיום בפני עצמו) למדיום הקולנועי.

לפעמים, הרוסים מצליחים. 

ול-"יוליסס" : 

כמו כל ספר בנוי על מכמני השפה/הלשון, 

ברור שהוא קל יותר בשפה/בלשון שנכתב. 

ו-יוליסס מצטיין בכך. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה מוחרחבת, 

BB יקרה. <לב>

רבקה

---

כן ...כמו הסרט מחניים שהספר נגע בי הרבה יותר

.

אודי, איש יקר, 

צריכה הייתי להדגיש "כאילו ... " - ז"א: 

לפעמים כותבים  ה-מ-ו-ן  עמודים, "כאילו 

כותבים את 'יוליסס' לג'יימס ג'וייס." 

ומה לעשות - זֶה לֹא 'יוליסס' והם לא ג'יימס ג'וייס ... 

<נא לחייך>

במקרים רבים, קשה מאוד-מאוד להעביר

ספר טוב לסרט טוב לא-פחות. 

והאמת היא שאני מעדיפה את הספר הטוב

על הסרט הטוב - אבל מותר לי להשתטות 

מדי פעם, נכון?

תודה רבה על קריאה + תגובה + הזדמנות 

להגיב בכלל, ולדבריך בפרט. <לב>

רבקה

---

.

אביה אהובה, איזו הפתעה!

שבת.ם משוויץ ומאוסטריה, ואני מקווה שנהינם

מאוד!

ולדבריי לעיל: 

תלוי בספר, ביצירה עצמה. אישית, 

כשהספר הוא ספר-מופת, חווית הקריאה 

היא אדירה. 

כן, אני יודעת מה כתבתי - אבל: לא ממש

ברצינות. הרי ישנם סופרים שכותבים ה-מ-ו-ן

עמודים, בטוחים שהם כותבים את השווה-ערך 

ל-'יוליסס' - אבל ספרם הוא לא 'יוליסס', 

והם אינם ג'יימס ג'וייס ... 

שוב, אישית: 

אני מעדיפה לצפות בסרט טוב, מקורי, ז:א:

שנכתב ישירות לקולנוע, 

על סרט שהועבר מהספרות לקולנוע. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה,

וברוך שובך, אביה יקרה לי מאוד. <לב>

רבקה

---

כן, רבים מחכים לסרט במקום לקרוא את הספר. מכל מקום, אלו הן שתי שפות שונות והרבה מתפספס. אבל בהחלט יש חוויה נפלאה בצפייה בסרט, ובילוי בבית הקולנוע. 

.

נכון. מאוד. נכון מאוד-מאוד. 

שפות שונות, מדיום שונה, ... 

... ואני לא נמנית בין המחכים לסרט. (נא לחייך). 

סתם, הפגנתי את זכותי להשתטות, גם. (שוב: נא לחייך.)

אבל: 

אני נהינת מאוד-מאוד מסרט טוב, מהחוויה

הקולנועית, האמת. 

וכמובן - מקריאת ספר טוב. ולא חסרים 

ספרים טובים.

בפעם המי-יודע-איזו:

תודה רבה-רבה על הבמה, גליתי יקירתי 

האהובה. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

ורק טוב ומיטיב לך, לכם. 

שלך, כל עוד, <לב>

רבקה

---

.

הו. אאוץ'. 

האמת היא שסתם השתטיתי במיקרו-טקסט

לעיל. 

אבל, כמובן, יש מקרים שמנסים להעביר 

יצירת מופת ספרותית - והספרות היא 

מדיום - למדיום הקולנועי. ו- המם. 

לא נריב על "יוליסס" ו/או על מעלותיו או

חסרונותיו, צביקה יקר.  

תודה רבה-רבה על תגובתך, על כנותך!! 

<לב>

רבקה

---

הספר (תרגום כרך א') כנראה עדיין אי שם שומם בבית. לא זוכר כמה קראתי בו. מה"דבלינאים" שלו נהניתי.

.

תודה רבה על התוספת! 

<לב>

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

לעיתים,

בטובים -

שירה על המסך

.

נכון. נכון. ולא רק: חוויה אחרת, שפה שונה. 

רק - לא לקחת ברצינות את הכתוב לעיל: 

השתטיתי. מותר לי, נכון? 

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, אני שותפה לאהבתך זו.

לראות סרט ולשכוח למשך כשעתיים מהעולם שבחוץ,

לבלות עם גבר נאה ואשה יפה בתוך נוף קסום....

ואחר כך -

לחזור הביתה, לחלוץ נעליים ולהתיישב בפינת הספה או

לשקוע לתוך כורסא נוחה ולקחת ליד ספר ולשקוע בין דפיו

ולשכוח מהעולם שבחוץ.

שני עולמות כובשים...

אספר לך רבקתי היקרה, אנקדוטה מצחיקה,

טקס הנישואין שלי ושל בני נערך בשעה חמש אחר הצהריים,

החברה צחקו, שנישאנו בשעה הזו כדי שנספיק להגיע להצגה ראשונה בקולנוע...

.

יו.

יו !!

ירח דבש של ממש: טסתם רחוק-רחוק, 

בסרט. 

תודה רבה-רבה על האנקדוטה, נוריתי 

יקירתי, נוריתי היחידה. 

חיבוק, שלך, <לב>

רבקה

---

.

נוריתי, סליחה, באמת, אבל - 

אולי תוכלי להגיב לי גם ב-"זיכרונות

אהבה בתל אביב"? 

תודה בכל מקרה. 

שבת שלום, ורק טוב! <לב>

רבקה

---