פעם

השיר מבטא געגוע לשלווה שהייתה בעבר, כשאפשר היה לישון בקלות. היום – מחשבות על חטופים ומנהרות , פחדים ומילים מציפות ולא נותנות מנוחה.

העולם הפנימי שלנו נעשה סבוך, המציאות מפחידה והשקט שהיה פעם כבר לא נגיש.

תודה אודי היקר על השיר הקצר הנוגע בכולנו.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

תודה על ביקורת יפה ומדוייקת כל כך.

ואולי סוף השבוע הזה יוליד. ..

השתנו הזמנים: היום אתה יושן למרבה הצער פחות טוב. ניסיונות ההירדמות שלך הן קלישאות שפעם לא ידעת כמו חטופים ומנהרות... תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב.

אתה מדיר שינה מעיניך בימים קשים אלה. החטופים מול עיניך ונדודי השינה הם סימן לכאב הגדול שלך, ההזדהות עמם.  

אין פוגה ואין מודה.

בשתי מילים אלה, בסוף שיר קצר וכאילו-פשטני, אתה מגלם את הטרגדיה של הימים האלה:

הקורבנות הנטושים בעזה למול האחראי לנטישתם. 60 מחד-ורה״מ על עדר מעריציו מאידך.

מצמרר.

אודי יקר, אינך יוצא דופן, כולנו מתקשים להרדם, כי מחשבות רבות, שונות ומשונות טורדות את ראשנו כל כך הרבה ימים..