יצירות אחרונות
דמדומים/ניר ערן (1 תגובות)
Nir eran /שירים -17/10/2026 17:27
שאלה לדיון - לא לקינטור, לא להסערת האתר (3 תגובות)
אריק חבי"ף /הודעות -17/10/2026 17:13
לא מחליט בינתיים (3 תגובות)
doctor V39 /שירים -17/10/2026 14:07
רוצה אותך מולי (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -17/10/2026 12:23
נפתחת כניצן (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -17/10/2026 08:22
בית חדש וחצר חדשה בשכונה (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -17/10/2026 05:22
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ- לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/10/2026 04:27
היא מנשיבה בו רוח (6 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -16/10/2026 21:34
זרה ומוזרה (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -16/10/2026 19:42
סיפורים
יפהפיהיפהפייה/ עמירם פאל היא הייתה יפהפייה. ביום בו הסכימה לחיזוריו, הוא חש כיצד ליבו מגביר את פעימותיו, עד כי עומד הוא להתפוצץ כמעט, אי שם בתוך בית החזה. לא היה זה קל להשיג את הסכמתה. כלל וכלל לא. רבות נאלץ לטרוח בטרם ראה את אותו מבט מיוחד בעיניה, מבט שאותו כבר הכיר מזמן כמביע הסכמה אילמת. עד אותו יום, הוא לא הצליח לגעת בה, ולו לשניה קלה. הדחיות היו תקיפות ומהירות, ועם זאת לא גסות. כמובן, יפהפייה שכזו וגסות, לא היו שני דברים ההולכים יחדיו. היא פשוט לא נזקקה לגסות בכדי לבטא דחייה מפורשת. הוא תמיד חש, אי-שם מתחת לדחיות, הרחק פנימה, ועמוק בליבה, ברמז קל, שקרא לו להמשיך ולנסות. מעין הבטחה מעורפלת, שהסוף יהיה טוב. בהסתמך על ניסיונו, הוא האמין לתחושה זו. תוך מחשבה על הגמול הגדול הצפוי לו, הוא המשיך בהתמדה בניסיונותיו. היום הגדול, בו ראה בעיניה בבירור את ההסכמה, היווה את אותו גמול נאות על כל מאמציו. הוא היה מנוסה מאד וידע למצות את התענוג. הם יצאו יחדיו, לטיול בין-הערביים, וכל הדרך לא נגע בה כלל. זאת, למרות שחש כיצד כל תא בגופו עורג אליה, וכי אותה תחושה חמה קיימת גם אצלה. ברצון פלדה הוא סכר את תשוקותיו, בידעו, כי דווקא דבר זה יגביר עוד יותר את התענוג אחר כך. הם הגיעו למקום מחסה, המוסתר מעיני כל, ובהסכמה הדדית אילמת עצרו והתכנסו בתוכו. שוב פעל בו הניסיון שצבר כבר בעבר, ומנע ממנו את שכל צעיר היה מבצע מזמן. הוא לא התנפל עליה מידית, הוא לא לגם את כוס היין המלאה, המוכנה ומזומנה לעיניו רוטטת מתשוקה, בבת אחת. באיטיות ובזהירות, בכדי שלא להיסחף בזרם ולבלוע הכל בצורה שתקצר את כל התענוג, הוא טעם את הטיפה הראשונה – הוא הניח את כפתו על קצה זנבה השעיר והחל להניעה, באותה איטיות, כלפי מעלה. ס ו ף
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |