ויכוח אברי האדם

משעשע: כל אחד מאברי הגוף חושב שהוא הכי חשוב והלשון אומרת שהיא תוכיח והשיבה. תודה רבה לך איילה היקרה, ערב טוב.

השיר מתאר דיאלוג דמיוני בין איברי הגוף האנושי, שכל אחד מהם טוען שהוא החשוב ביותר – מהרגליים שמובילות, דרך הידיים שעובדות, המוח והלב שמנהלים את הרגש והמחשבה, ועד העיניים והאוזניים שמעבירות את החוויות מהעולם. בסופו של דבר, הלשון טוענת לעליונותה – משום שיש בכוחה, במילים בלבד, לבנות ולהרוס, להחיות ולהמית.

למרות שכל איבר בגוף תורם לתפקודו השלם, יש ללשון – לדיבור – כוח אדיר שאי אפשר לזלזל בו. השיר מדגיש את חשיבות המילים, ואת האחריות שבשימוש בהן.

יפה כתבת אילה יקרה.

שבוע טוב ומבורך 

שמוליק

תודה שמוליק יקר ושבוע טוב

.

:))))))))))))))))))))))

זה טוב!!

תודה רבה-רבה וליל מנוחה. ושבוע טוב, 

איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

חייכתי בקוראי את שורותייך. אצלי אבריי השונים רבים איתי, כל אחד בתורו, ולפעמים שניים ביחד... 

תודה אביה ושבוע טוב

צודקת הלשון, 

כי בלי הסיפור הזה שלה -

איך היינו יודעים על חשיבותם של כל יתר האברים?

ואני ראיתי את הלשון -

מוציאה לשון וצוחקת ואומרת

נה, נה, נה...

אני הכי חשובה.

יופי של שיר יופי של תיאורים, אילה יקרה.

תודה נורית יקרה ושבוע מבורך

בליל דעות נשמע שם, ולבסוף יש מי שמכריע סופית!