צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי - עָגוּר חֵן

יפה ומרגש: על אף שאת מסוגלת להסתדר לבד, תמיד מעדיפה לטייל ולצבור חויות עם אנשים נוספים. היה לך כיף לחזור לארץ עם הקבוצה מהטיול. תודה רבה לך אביה היקרה, שבוע טוב. אכן עדיף לא להיות בדד. זה קשה. 

יש סיפור עם סיני לילדים

על עגור כתום

צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ עָפָה לַמֶּרְחַקִּים,
כְּמוֹ עָגוּר בַּשָּׁמַיִם הָרְחָבִים.
הִיא מְחַפֶּשֶׂת חֲוָיוֹת וְאֶתְגָּרִים,
וְלוֹמֶדֶת מִכָּל קֹשִׁי וּכְאֵב.
גַּם כְּשֶׁהִיא לְבַד  הִיא לֹא בּוֹדְדָה,
כִּי תָּמִיד חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה בְּאַהֲבָה.

השיר שכתבת אביה יקרה  מבטא את תחושת החיפוש הפנימי, הסקרנות והצורך בתנועה מתמדת – גופנית ונפשית. את משווה את נפשך לעגור הנודד למרחקים, חוצה גבולות ואתגרים – כמוהו, את משתוקקת לגלות עולמות, לאסוף חוויות ולגדול מתוכן.

המסע – גם כשהוא קשה – מחזק ומעצב את הזהות. למרות שאת מסוגלת להתמודד לבד, את בוחרת באנשים שילוו אותך בדרך. ובסופו של דבר, לצד ההרפתקה – יש גם ערך ושמחה בחזרה הביתה.

מקסים אביה יקרה, אל תפסיקי לטייל , ואני טס לפראג ביום רביעי בבוקר.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

הזקנים אינם מוגבלים, צביקה יקרי! הרגליים -אולי! הלב-לא מוגבל והנפש? בוערת ועולה לגבהים.

והשיר הנפלא הזה של אביה מזכיר זאת!

איזה דימוי נהדר הוא העגור היוצא למסעות ברחבי העולם. אך תמיד השיבה הביתה היא הנעימה מכל. אין כמו בבית. נפלא השיר הזה. 

נודדים

כמו...חלק מהאהבות

בדיוק הבוקר אמרה לי אשה מבוגרת, עד כמה היא מצטערת שלא יצאה, כשיכלה, לטיולים, מופעים ועוד כהנה וכהנה, כי היום איננה מסוגלת, בשל מוגבלות שנותיה לצאת ולראות במו עיניה את העולם.
לכן, אל תרוקני המזוודה, וצאי מיד אל ההרפתקאה הבאה, אל העולם הגדול, הוא ממתין לך ולאישך היקר.

גם הם לא טסו לא נהנו ואני משתדלת להנות הרי נשאר לנו פחות ממה שכבר עברנו ערב מחבק

.

הו. 

הו-ו-ו !!

שיר מארץ השירים, כפי שאת יודעת, 

והעגור המקסים - צילום יפהפה. 

תודה רבה-רבה על שניהם, אביה אהובה. 

כן ירבו מסעותייך, חוויותייך, ידידתי היקרה. 

שבוע טוב ומיטיב לך, לכם. <לב>

רבקה

---

את חיה נהדר את החיים אביה היקרה. המשיכי במסעותייך!

אביה אהובה

הדימוי של העגורים הנודדים ברחבי העולם

הם הדימוי של נו הנודדים בעולם ובסוף כמו העגורים

שבים לבית החום.

שבוע טוב אביה אהובה

ממני