להתעורר

היכולת שלך להתבונן בטבע ולחפש שם סימנים. ואת רק מחפשת עתה סימנים אופטימיים לקץ לשכול ולאובדן.  

זועק: היית גם ערנית לאדמה המתייסרת בדם חללים קבורים ואת תוהה למה ההבדל הנשגב הזה אשר מביא אותך להתעלם מקיומנו. תודה רבה לך אלה היקרה, יום טוב ושנדע ימים טובים מאלה אבל בלי טילים.

השיר מתאר ערנות חדה ליופי שבעולם – ליונה, לפרחים, לשמיים – אך גם חושף ניגוד כואב: מתחת לכל זה שוכנת אדמה מדממת, מלאה בסבל ובמוות.

השיר מציף את הפער בין יופיו של הטבע לבין כאבם של החיים והמוות שסביבנו. הוא שואל בעדינות אך בעוצמה – איך אפשר להיות ערים ליופי, מבלי לראות את הכאב שמונח מתחתיו?

שיר מרגש וכואב כתבת קרידה

יום שני מבורך ושקט

שמוליק

.

לא פשוט מה שאת חווה, הקיצוניות שבחוויה

כתוצאה מההתנגשות של ההנאה החושיית

במציאות המדממת. 

תודה רבה-רבה על שירך, אלה אהובה. <לב>

רבקה

---

נ"ב: 

לאחרונה את מדלגת עליי. לכן, גם אני.  

אני מקווה שהכול בסדר, ושאיהנה שוב 

מקריאתך ומתגובותייך. 

רק טוב לך, אלה אהובה. <לב>

רבקה

---

לכי אחורה אחורה ותראי מי דילג על מי

.

באמת? 

לא, לא אלך אחורה. אני מאמינה לך. 

כנראה, לא ראיתי. סליחה!

אני מקווה שלא יקרה לי שוב, 

ואני מקווה ששלומך טוב, אלה אהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

.

אלה יקרה, 

כרגע הגבתי לשיר שלך, שאני בטוחה-

בטוחה שהגבתי לו, אבל: תגובתי לא 

נרשמה. 

אני מקווה שהפעם הכול בסדר. 

העיקר: רק טוב לך!

<לב>

רבקה

---

בהמשך למילותייך הנבונות, המסקנה המתבקשת היא, שעל כולנו להתעורר בטרם "תיכחד היונה יחד עימנו והפרחים יכסו עלינו"...

את משהו 

כמה נכון 

גרמת לי לחייך

תודה

קרידא בוקר טוב...

הטבע הוא יפיפה....רק האדם הפך עורו...ורוע  משייט על פני הארץ...נקווה לימים יפים של פעם..של טבע וזריחות..המשך יום נעים

ממני שמאי..