רקדנית בטן עומדת על הראש / גופי (2) /

הראשון: זועק: הרקדנית בטן עומדת ערומה על הראש מול המראה הגדולה בחדר השנה במהופך, היא שבעת רצון מכך והיא מבכרת להשאר עוד במצב הזה אבל לעומתם מה שהמלחמה שעושה לגברים זה אסון ממש.

השני: זועק: פעם היה בית פתוח לכול רצונותיך ואת הזדקנת וגופך עייף מהכיל אותך. 

תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב.

....ואת הפצצה הלא צפויה הזו אני חייב לקרא בארבע בבקר כששנתי נודדת?....

תיכף ארד לרחוב....

אהבתי מאד מאד מאד רבקה היקרה 

נהניתי מההפתעה עד מאד!

את הלאות והתשישות ראיתי בשני השירים האלה. המלחמה - ומה שהיא עושה לגברים.

הגוף הבוגד בך, מתקשה להכילך. 

מרגשים שני השירים ומכאיבים עד מאוד. 

העיקר שהרקדנית בטן אוהבת את גופה

שבת שלום רבקה יקרה

גופך: אנחנו הזקנים מתרכזים לכדי נקודה (נקווה שלא לנקודה שחורה). הכישורים בהתאם.

ואותה רקדנית בטן עירומה העומדת על הראש - במהופך היא סוקרת את אברי גופה

וחושבת שבעצם היא בסדר - זה העולם שהתהפך והפנאצ ליין - מה המלחמה הזו עושה לגברים......

השני קצר ונהדר - פעם הגוף היה בית פתוח לכל הרצונות והיום.....התעייף מלהכיל - 

מקסימים השניים שבטובה

כשהגברים כבר לא גברים...

ואת כאן מיוסרת ..

שבת מחבקת יקרה 

.

אלה אהובה,

בראשון: לא אני אלא רקדנית בטן. 

(סתם, סיפור דמיוני לימים אלה.)

ובאשר לפצ'ממה, הטקסט השני: 

היה לנו בית קיט עם גן, גינה, כרם, שדות. 

אחת הנשים שעבדה אצלנו סיפרה לי על 

הפצ'ממה, לא רק על הצדדים היפים ... 

זה חלום-סיוט שחלמתי אז כשהייתי קטנה

וחזר אליי הלילה. 

חיבוק, יקרה. <לב>

רבקה

---

השירים מבטאים מציאות הפוכה ומתערערת – חיצונית ופנימית.

"רקדנית בטן" משקף בלבול ומאמץ להסתגל לעולם שהתהפך בעקבות טראומה (כמו מלחמה).
"גופי" מבטא עייפות נפשית וגופנית – הגוף כבר לא מסוגל להכיל את כל מה שנדרש ממנו.

כשעולם הנפש והגוף מתהפך, צריך להקשיב לעייפות ולהכיר בפגיעוּת.

תודה רבקה יקרה על השיר המתאר את המציאות בה אנו חיים.

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

איזו הפתעה נפלאה, למצוא גם כאן קריאה

+ תגובה שלך, שמואל יקר!

תודה רבה-גדולה-ענקית לך!! 

שיהיה זה שבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---