תראו את המשוררת הזו

נלהב: היא כותבת שירים באמצע הלילה, קצת גלים לברוח, כשהשמש ממאנת לחדור. תודה רבה לך אודי היקר, שבת טובה. בטח היא עוברת לילות לבנים גם.

בטוח דני. בטוח!

דווקא ברגעים אלה נחה עליה המוזה. תיארת כה יפה את כתיבתה, את הכמיהה הגדולה לאהבה ולתשוקה.  

.

הזכרת לי את יונה וולך. 

דמיקולו - איך הביטויים האלה, מהספרדית

שלי, חדרו לעברית ... מזמן-מזמן לא

פגשתי אותו.

נהניתי לקרוא את שירך, אודי יקר. 

תודה רבה-רבה! <לב>

רבקה

---

בין המילים שלך מצאתי המון מילים שכאילו יצאו משיריי - 
 

רָצָה כְּאַצָּנִית אוֹלִימְפִּית אֶל הָאֵינְסוֹף - יש לי שיר כזה

פּוֹתַחַת צֹהַר אֶל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הַחוֹטְאוֹת - גם כתבתי את המשפט הזה באחד משיריי

לִכְתֹּב שִׁירֵי אַהֲבָה תַּחַת שִׁמְשִׁיָּה בְּאֶמְצַע הַיָּם. - שם בדיוק כותבת את שיריי 

קְצָת לִטְבֹּעַ. קְצָת לָחוּשׁ אֶת הַגֶּבֶר שֶׁאִתָּהּ - חשה בכל החושים עליהם כתבתי

 מִזְמוֹטֵי חַיֶּיהָ - כתבתי על מזמוטי אהבה

וּמֵהַכֹּל הִיא בּוֹחֶרֶת בַּשְּׁקִיעָה הָאַרְגְּמָנִית . - יש לי שיר שנקרא שקיעה ארגמנית

קְצָת גַּלִּים לִבְרֹחַ - כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְמָאֶנֶת  לַחְדֹּר. - תמיד בורחת אל בין הגלים

גם אם רק חשבתי מה כפת לי :) חיוך
מקסים ושבטובה

אביונת שבין הגלים והסערות החולמות. .

אני לא מספיק דיפלומט כדי לאשר או להכחיש.

אבל תיזכרי בדברים שאמרתי לך לא פעם ולא פעמיים .  .

יופי, אודי!

יוםי של שיר!

נכנס לי ישר-עשר ללב,

כמי שכותבת שירים בשתיים בלילה....

אבל לא רק!!!

חסד קסום הוא להתעופף בין מילותייך.,

בין אשמורת שניה לשלישית זה הזמן הכי טוב [לפחות מבחינתי] לשבת ולשוט על כנפי הדמיון, ללא חשש ורתיעה. יפה כתבת :-)

השיר מתאר את המשוררת כדמות חופשית, בועטת במוסכמות, שכותבת בלילות ומפליגה בדמיון וברגש. היא נמשכת לאינטימיות, אהבה וחיפוש עצמי, אך גם שומרת על עצמאותה ובוחרת לבסוף בשקיעה — בסיום הרך, החולמני והאישי.

היצירה והשירה הן דרך לברוח, לגעת, לאהוב – אך גם לשמור על זהות ואוטונומיה. המשוררת לא "כמו כולן" – היא בוחרת בדרכה.

יפה כתבת אודי היקר , אולי באמת התכוונת לאביה היקרה שלנו..

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

תודה על ההשקעה....

בהחלט היה תמהיל של כל מיני . גם אביה