במבטינו רק נתענג

הכמיהה להיות ציפור קיימת אצל רבים. לעוף אל מחוזות מגוונים ולחוש את החופש והגילוי.  

השיר מדגיש את ההבדל בין בני האדם לציפורים – בעוד שהציפורים עפות בחופשיות למרחקים, לאדם אין יכולת פיזית כזו. עם זאת, יש לו את היכולת להתבונן, להתפעל ולשיר על יופיין – יכולת רגשית ורוחנית.

גם אם איננו חופשיים כמו הציפורים, בכוח הדמיון, ההשראה והשירה – אנו עפים בדרכנו.

יפה כתבת דני היקר.

יום רביעי מבורך

שמוליק

.

וואו. 

וואו !!

מקסים-מקסים. 

מקבל את מגבולותינו. 

מציין את יכולותינו. 

נהניתי מאוד לקרוא את שירך, דני יקר לי

מאוד. <לב>

רבקה

---

ועליהם נכתוב שירים 

יום מהנה יקר

ניתן לראות בשורותיך אלה, ההבדל בין גוף ונפש.  גוף האדם מוגבל, לא יכול לעוף כמו הציפור, ללכת לכל מקום בלי גבולות, אך הנפש, במבט ובהקשבה, יכולה "לעוף" עם הציפורים, לשיר איתן, להתרגש מהיופי שלהן.  זה גם דימוי לדרך שבה אנחנו, למרות המגבלות הפיזיות שלנו, מוצאים חופש דרך התבוננות, דמיון, ואמנות, דרך השירה והקסם של הטבע.  

אז גם אם לא נוכל לעוף באמת, אנחנו "עפים" עם הלב והנפש.  

הציפור מסמלת חופש..וזה מה שאתה מחפש...חופש פיזי ונפשי כאחד...מקסים הוא שירך דני ידידי היקר..המשך יום קריר ונעים..ממני שמאי..