חֹסֶן אִישִׁי

שובה לב: זה לא עושה טוב שמתעלמים מהסימנים שהגוף שולח. ואת רואה בגוף שלך מקור ריפוי וכח. את מנסה להשיב לעצמך את השקט והכוח הפנימי. תודה רבה לך אביה היקרה, יום מואר.

את מאמינה בחיבור בין גוף לנפש. לכן, את מתחילה לעבוד על הנפש שלך. לא לספוג אנרגיות שליליות, לשחרר מעצמך שברון לב. נפש בריאה בגוף בריא ויש לך חוכמת חיים נפלאה. 

הַגּוּף לוֹחֵשׁ לָךְ מִלִּים בְּלִי קוֹל,
וּכְשֶׁאַתְּ מַקְשִׁיבָה  הַשֶּׁקֶט מִשְׁתַּחְרֵר,
וְאִתּוֹ גַּם העֹמֶס שֶׁבַּלֵּב מִסְתַּחְרֵר.
הַגְּבוּלוֹת נִבְנִים בֵּין נְשִׁימָה לְמַבָּט.
אַתְּ מַחְזִירָה אֵלַיך כֹּחַ וְרֹךְ פְּנִימִי,
וְיוֹדַעַת שֶׁאַתְּ בַּעֲלַת חֹסֶן אִישִׁי.

השיר עוסק בהקשבה לגוף ככלי לריפוי ולחיזוק פנימי. את מתארת כיצד התעלמות מהסימנים שהגוף שולח מובילה למתח ועייפות, ואילו הקשבה, שחרור רגשי והצבת גבולות יוצרים חוסן אישי, בהירות ושקט פנימי.

חוסן אישי נבנה מתוך הקשבה לעצמנו – לגוף, לנפש ולרגשות. כשאנחנו משחררים עומסים שלא שייכים לנו ולומדים לשים גבולות, אנו מחזירים לעצמנו אנרגיה, איזון וכוח פנימי.

מקסים כתבת אביה יקרה

יום רביעי מבורך

שמוליק

.

את וגופך. 

אהבתי את הגישה האישית שלך, לראות 

אותך ואת גופך כיחידה שפועלת במטרה

להשיג חוסן אישי לעצמך, הכולל בהירות, 

מיקוד, קלילות, שקט פנימי. 

כל אלה יחד מופיעים בשתי השורות האחרונות, 

היפהפיות: 

"כמו שירה במקהלה, / או תפילה שנישאת יחד."

תודה רבה-רבה, אביה אהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

אביה אהובה,
שורותייך העמוקות מבטאות אהבה והקשבה עצמית, ומעודדות אותך להיות עם עצמך, לשמוע את הגוף, לשחרר רגשות לא שייכים, ולמצוא את הכוח והשלווה הפנימיים שמתגלים רק כשמתמסרים להקשבה אמיתית. אהבתי 
 

חשוב לשמור על חוסן פיזי ונפשי כאחד...זה המדד לגוף בריא בנפש בריאה...המשך צהריים קרירים ונעימים אביה יקרה...