זכרתי לך חסד נעוריי, אהבותיי,

אפשר בהחלט לקרוא את השיר כקריאה כואבת וביקורתית, מתוך אכזבה מהמציאות בישראל של היום, במיוחד על רקע הטראומה הלאומית של 7 באוקטובר.

את משתמשת בלשון אהבה וזיכרון כדי להציג פער חד בין החסד והאהבות של הנעורים, לבין המציאות הנוכחית — הכואבת, השבורה, אולי אף הבוגדת באותם ערכים של תקווה, תמימות וחזון שעלו איתך לארץ.

השורות כוללות מוטיבים של טבע ונוף — "דֶשֶׁא, עֵשֶׂב, רֶגֶב, הַר וְעֵמֶק" — אך תחתיהן רוחשת תחושת מרירות: מה נותר מהאהבה הגדולה ההיא? מה קרה לערכים ההם? ומה הפכה להיות הארץ?אהבה שהתפכחה.

את מביעה כאב של מישהי שעלתה לארץ מתוך חזון ותחושת שליחות, אך מוצאת עצמה מתמודדת עם מציאות קשה, אלימה ומאכזבת, במיוחד בצל האירועים הקשים של הזמן האחרון. 

תודה רבקה יקרה על שיר של חשבון נפש אישי ולאומי.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

.

שמואל יקר, 

תודה רבה-גדולה על קריאתך המעמיקה

ועל תגובתך המושקעת, הרגישה. 

ברשותך, מתוך כבוד לדבריך, תיקון קטן:

לא עליתי ארצה, לא עלינו ארצה - סיפור 

ארוך, - אבל היו כאן אידיאלים וערכים 

שהערכתי ואימצתי לעצמי. התמימות 

היא אותה התמימות, נדמה לי. אולי 

ההתפכחות כואבת יותר? אין לי מושג.

שבוע טוב ומיטיב, איש יקר. <לב>

רבקה

---

אדמה חוגגת דם שכול עצב 

ואת באת למול חופי הים 

אבל השתנה הרבה מאז 

נוקב וצורב הכתוב 

.

אלה אהובה, 

נכון, השתנה הרבה מאוד מאז, 

ותגובתך מדגישה את השינויים. 

תודה רבה-רבה ושבוע טוב ומיטיב, יקירתי. 

חיבוק, <לב>

רבקה

---

בְּהַגִּיעִי עֲרֻמַּת שָׂפָה

שבוע מחבק

.

אביה אהובה, 

תודה רבה-רבה על תגובתך המפרגנת!

שבוע טוב ומיטיב לך, לכם. 

חיבוק, <לב>

רבקה

---

מרגש, לא תם: ומה ממך עוד חוגג עתה. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב ומבשר.

.

דני יקר, 

תודה רבה-רבה על תגובתך. 

שבוע טוב ומיטיב לך. <לב>

רבקה

---

למרות הכול, על-אף המצב העכשווי המתסכל אותך - את זוכרת לארצנו חסד נעורים.

ריגש אותי מאוד השיר הזה והאופן בו נגעת בתחושות. 

.

גליתי יקירתי האהובה, 

תודה רבה-רבה - שוב! - על הקריאה הייחודית 

שלך. 

שבוע טוב ומיטיב לך, לכם. 

שלך, <לב>

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה, איילה יקרה. <לב>

רבקה

---

.

... תיקנתי אות-אות והניקוד הנכון לפי רב-מילים - ולא

חשבתי שהניקוד ישתבש שוב, מעצמו ...)

.

אכן ... 

לא רצינו / למען הדיוק: לא רצו להבין. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

צביקה יקר. 

שבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

שיר מרגש המחזיר לתקופות העליה ארצה, בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים, כשהגיעו ארצה צעירים וצעירות שגילו בעצמם ניצוץ זהות: הגיעו בלי שפה, הגיעו בלי הכנה, ונפלו למערבולת הרוחות שהנה ארץ ישראל. וחלקם/ן (הקטן) שרדו כאן. וחלקם/ן הקטן עדיין זוכר לארץ את חסדיה של אז! ורבקה ביניהם/ן. ????

.

אני כבר הייתי כאן, זוכרת אותם ... 

(לא, מעולם לא עליתי ארצה, גם לא בני

משפחתי - אבל זה סיפור ארוך.)

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

BB יקרה. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה, את מתארת את בואך לארץ "ערומת שפה" כלומר כחסרת שפה או תרבות מקומית, אך מלאה באהבה ותום נעורים ואת זוכרת את חסדי אהבתך לארץ, לנופיה ולאנשיה. זהו שיר הלל אישי, רווי זיכרון ונאמנות, לארץ שהייתה לך לבית ונשארה חלק מחייך.
ובנימה אישית: למרות שאני ה"צברית" היחידה במשפחתי, אני מתחברת לשורתייך היפות דרך הורי ע''ה, שהגיעו [לא כ''כ צעירים] לארץ חדשה, שבה השפה היתה חדשה, הנופים חדשים, המנהגים חדשים ומוזרים ועל אף הקשיים הם נשארו בה, לנצח.

.

הו. 

בנימה אישית מאוד, חברה יקרה - אם כי

זה כבר לא סוד: 

היינו בביקור, בדרך לאנגליה, שהיה היעד 

שלנו - אבי היה כימאי ותעשיין, - כשאמי

חלתה בסרטן, כאן. סרטן רציני.

וכאן, בישראל, היה האונקולוג המומחה

הבינלאומי, שאליו באו גם מאנגליה.

בזכותו, אמי חייתה עוד שבע (7) שנים.

כך קרה שנשארנו. 

נכון, זה שיר הלל אישי, כפי שהיטבת לתאר

את כתיבתי - אבל ההלל מהול בעצב 

ובשכול. ואם אדייק: יותר עצב ושכול 

מאשר הלל.

תודה רבה-גדולה על תגובתך, 

ו- אנא, סליחתך על דַּבְּרָנותי בתגובתי לך. 

<לב>

רבקה

---

אני דווקא אוהבת "דברנות כתובה",
התודה לך רבקה!! 

.

התודה היא לך! <לב>

רבקה

---

חלק מרשימת הדברים שפגשת כשהגעת לארץ,

ארץ חדשה עם אנשים חדשים ונופים חדשים.

כאן היו גם אהבותיך ואבדנייך.

האם ידעת לאן את מגיעה?

האם ידעת פניה של הארץ הזו, והאם באהבה תקבל את פניך?

בדיאבד את זוכרת לארץ הזו שלנו

את זוכרת לך חסד נעוריך...

קצת באיחור הגעתי לשירך (אילוצים שהרחיקו אותי מהמחשב),

אבל הנה אני כאן וקוראת על ההכרות הראשונה שלך עם הארץ

ומה נתנה לך בהמשך... 

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

תודה רבה-רבה-גדולה על היותך כאן! 

שולחת חיבוק אוהב, כזה שמחזק גם אותי, 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה

---