שפה / 2 / סנריו /

השיר מבטא את התחושה שהשפה שנרכשה בילדות טעונה בזיכרונות, רגשות ומשקלים רגשיים. יש בה גם עונג וגם עומס, והיא משקפת את עולמו הפנימי של האדם לאורך חייו. השפה, כמו הילדות, מעצבת את מי שאנחנו.

תודה רבקה יקרה על השיר הקצר.

יום שני מבורך

שמוליק

.

שמואל יקר, אני לא נוהגת להסביר מה 

כתבתי, אבל כאן מדובר בשפה/בלשון

אחרת, שונה, לכתיבה ולקריאה:

על שפת ילדותי = על שפת הנהר/הים של

ילדותי; "שפה" = רציף = מזח = נמל;

שם "עונגות ספינות עמוסות" . 

ברשותך,

קווים כלליים לקריאת שפות ההייקו והסנריו

(כולנו יודעים את מה הנוגע למס' הברות

בכל שורה):

ההייקו עוסק בטבע; בשורה השנייה או

השלישית, המחַבר נותן רמז-סימן אישי.

בהייקו הקלאסי, בשורה השלישית כותבים

את העונה במפורש, או ברמז מאפיין.

הסנריו עוסק ברגשות האדם. 

בד"כ, אצלנו מעלים סנריו.ים. אבל -

כטעות אנוש נפוצה, רושמים  "הייקו" ליד

הטקסט.

תודה רבה-גדולה-מאוד על השקעתך 

בבקריאה ובתגובתך, שמואל יקר. <לב>

רבקה

---

מצוין, השיר הזה והמשפט האחרון האומר הכל. 

.

ספינות עמוסות עוגנות על שפת = נמל = 

מזח = רציף ילדותי. 

(סליחה, המורה גלי צבי-ויס, עליי להסביר

את שפת/לשון הסנריו לכתיבה ולקריאה.) 

<נא לחייך - כדי שלא אבכה ...>

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

ותודה גדולה-ענקית על במה, 

גליתי יקירתי האהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

.

הו. לא.

ברשותך, אביה יקרה: 

על שפת = מזח = נמל = רציף ילדותי / 

עונגות ספינות עמוסות / ...

זה סנריו, וכשמדובר בעיקר, בלב הנושא,

אין חזרה מילה-ב-מילה:  בשורה השלישית

כתוב במפורש "[מה כבדו] שפתיי".

בעצם, גם לא בהייקו. 

אגב, בקיצור נמרץ: 

ההייקו עוסק בטבע.  

הסנריו עוסק ברגשות האדם, ברגשות 

המחַבר.

אצלנו מעלים סנריו.ים - ז"א: התוכן עוסק

ברגשות המחבר - ובטעות אנוש נפוצה, 

כותבים על-יד "הייקו". 

תודה רבה-רבה על תגובתך המחמיאה, 

אביה אהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

על שפת ילדותך עוגנות ספינות עמוסות ואת חשה ששפתייך כבדות. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני 

אהוב. 

רק טוב! <לב>

רבקה

---

והסיפורים והאירועים שם כבדו לך מאוד

כמה קצר וכמה קולע

.

הו.

לא, אל דאגה, אלה אהובה. 

ברשותך:

"על שפת/נמל/מזח/רציף ילדותי / . . . "

נא לא להיעלב, בבקשה! זה סנריו, ויש לו

שפה/לשון אחרת לכתיבה ולקריאה. 

בין השאר, לא חוזרים מילה-ב-מילה על 

מילות מפתח. [אני נעזרתי כאן במה שנקרא

הוֹמוֹפוֹנְיָה = מילים זהות בכתיבה ובהיגוי, 

אבל שונות במשמעות: שפה שהיא נמל, 

רציף, מזח, וגם שולי הים, לעומת שפה=

אחת משתי השפתיים שיש לנו בפנים.]

אגב:

אני מסבירה כאן לכולם-כולם מה-זה-

סנריו לעומת הייקו:

ההייקו עוסק בטבע. 

הסנריו עוסק ברגשות האדם-המחַבר. 

אצלנו מרבים להעלות סנריו.ים - ובטעות 

אנוש, כותבים על יד "הייקו" . 

וחוץ מההסבר הארוך והמעיק לעיל:

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאתך אותי

ועל תגובתך הרגישה, אלה אהובה!

שלך, <לב> 

רבקה

---

אהבתי.

כמה מילים המכילות עולם!

.

תודה רבה-רבה-רבה, BB.

שימחת אותי מאוד בתגובתך. <לב>

רבקה

---

כמו בהייקו, כל כך הרבה מסתתר מאחרי המילים

געגועים

זיכרונות

אהבות...

והיום קשה לך לדבר בשפת ילדותך כי

כי הגאב צובט את הלב.

חיבוק רבקתי היקרה,

.

בשונה מאוד מההייקו, העוסק בטבע, 

כתבתי סנריו, העוסק ברגשות האדם המחבר : 

על שפת/נמל/מזח/רציף ילדותי 

עוגנות ... / ...

זה סנריו, "כדת וכדין". 

ו-כן, שפתיי [שבפניי] כבדו/כבדות, נכון. 

אבל אני נהנית מאוד מ/בשפת אמי, 

הספרדית. 

נא לא לכעוס עליי, נוריתי יקירתי, נוריתי 

היחידה: הפעם אני בתפקיד "מורה" 

ל-הייקו = עוסק בטבע, 

ול-סנריו = עוסק ברגשות האדם המחבר. 

לרוב, מעלים סנריו.ים, בטוחים שמדובר 

ב-הייקו. 

חן-חן על הסבלנות, 

ותודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

יקירתי. <לב>

רבקה

---

.

סנריו, ברשותך. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

.

מה שלומך? באמת-באמת: מה שלומך? 

אני מצפה לתשובתך. 

חוץ מזה,

תודה רבה-רבה על דברייך!

ובנוגע ל-הייקו ול-סנריו: 

ההייקו עוסק בטבע (ז"א: בלי רגשוֹת).

הסנריו עוסק ברגשוֹת המחַבר. 

אם קל לך יותר בלי רגשות, אז - הייקו. 

אם יש לך צורך להביע רגשות, אז - סנריו. 

בדרך כלל, אצלנו באתר מעלים סנריו (ז"א:

משהו רגשי), ומתוך טעות אנוש, כותבים: 

הייקו. 

(לא רק באתר שלנו: גם באתרים אחרים.)

אני, מה לעשות, כידוע לך, נודניקית לא-

נורמלית, ומתעקשת לנהוג על פי מאמר

הפתגם בספרדית: 

הלֶחֶם הוא לֶחֶם, והיַּיִן הוא יַיִן. 

בספרדית נשמע זורם: 

.Al pan, pan, y al vino, vino

טוב, טרטרתי לך את המוח ... 

אנא סליחתך!

חיבוק אוהב, יקירתי. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקירה,
חידשת לי ואני מאלה, שתמיד שמחים ללמוד.

.

תודה לך על האופן הגלוי של ההצצה 

שלך!

יכולת לשאול אותי, ישירות, והייתי עונה

לך בהרחבה. 

אני באה מבית כזה ש- 

את הידע מחלקים, משתפים. לא שומרים

עליו בחשאי, לא מסתירים אותו: 

איך אפשר לשחק בידע עם מי שאין  לו? 

חוץ מזה, 

את חמודה, את יודעת? 

להת', דו-שמית. <לב>

רבקה

---

.

גליה האהובה, אני ממתינה לידיעות ממך. 

מה שלומך? 

כשתוכלי, ברור.

חיבוק, <לב>

רבקה

---

.

גליה אהובה, 

אני עדיין ממתינה לתגובתך על עצמך: 

מה שלומך? 

חיבוק, <לב>

רבקה

---

זיכרונות הילדות נושאים מטען רגשי עשיר וכבד, עד כדי קושי לבטא במילים את מה שחשים בלב.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

חברה יקרה. <לב>

רבקה

---