גרגרים

נו, נו, נו! צביקה!

במיטה אוכלים אהבה, ולא מותירים אף  פירור!

פירורים אחרים מקומם ליד העץ לציפורים! 

השיר מתאר ברגישות את חוויית הזקנה – בה חלים שינויים בגוף ובמנהגים, והגבולות מיטשטשים (למשל אכילה במיטה). הזקנה מוצגת לא כקץ, אלא כשלב של התבוננות, זיכרון ואיסוף רגעים קטנים של אהבה וחיים – "גרגרים" ו"שאריות" של טוב שנשמט.

החיים בזקנה הם לא פחות עשירים – הם מלאים בזיכרונות, אהבה, וחוויות. גם אם נדמה שהכול חולף, משהו נותר – נאסף כמו גרגרים ע"י "ציפורי שיר" – כסמל לתקווה, יופי והמשכיות.

יפה ומרגש כתבת צביקה היקר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

מלקטות נפלא את השיחות הנבונות לפני השינה. כל הרהור הופך לשיר. 

במיטה שהפכה למסעדה בעת זיקנה הכול מותר ופולטים שם הגיונות בנסיון לאיסוף חוויות שכן ציפורי שיר ליקטו את הכול. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

 לאכול במיטה זה כייף ואז הציפורים באות לוקחות הפירורים ומעניקות שירים

.

" ... אהבה / שאוהבת את האורחים שלה. "

יפהפה. 

אהבתי מאוד-מאוד את הרעיון של הפיכת

המיטה למסעדה.

אהבתי מאוד את השיר האוהב בכל פה, 

ואת "ציפורי-השיר / ליקטו הכול. "

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---