בית, רגל, יד,

מעורר מחשבות: אפשר להבחין בתוית מיד אין ישראל דבוק לארובת הבית המעופף, בלון ענק עם דלק וחלונות, ראשים, רגליים וידיים מבצבצים פה ושם ואת שואלת מה הסיבה או או המטרה של ממציא הבלון. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב.

השיר מתאר בית-בלון מעופף, שממנו מציצים ראשים וידיים – רמז לכך שיש בתוכו אנשים. ייתכן שזה סמל לרצון של חלק מהאנשים לעזוב את הארץ או להתנתק מהמציאות המקומית. התווית “מייד אין יזרעאל” מדגישה שמדובר ביצירה ישראלית – ולכן השיר מעלה שאלה כואבת:

למה מי שנולד כאן מרגיש צורך לברוח?

רצון לעזוב עשוי לנבוע מתחושת חוסר שייכות או אכזבה, והשיר מציף את הכאב שבפרידה מהמקום שהוא גם הבית.

תודה רבקה יקרה על שיר שהוא גם כתב חידה לדעתי.

לילה טוב ושקט 

שמוליק

הדבר הראשון שעלה בי הוא היהודי הנודד. מייד אין יזראל. 

בלון מלא גז עף לו לשמיים. בלון שצורתו היא של בית 

האם חשב ממציא הבלון לעוף לשמיים ומשם להשקיף על העולם?

אולי חשב להתרחק מכאן, מארץ אוכלת יושביה, אבל

אבל הוא לא יכול להפרד מהבית שלו ולוקח אותו איתו לכל מקום שאליו יגיע?

כי כידוע, קשה לעזוב בית...

ואולי, אולי התשובה היא הרבה יותר פרוזאית,

פשוט הילד הקטן שלו ביקש: אבא, תעשה לי בלון בצורה של הבית שלנו...

שבת שלום רבקתי היקרה.