רק מה שמסוגלים ומתירים

היה לי בן דוד - שהיה לי כ-אח - היינו משתפים זה את זו והסיפורים היו שלנו

לפני כעשור בן דודי הלך לעולם שכולו טוב - וכל הסיפורים שלי נשארו בלב שלי

לא אשתף איש בכל מה שהוא סיפר לי - 

ריגש אותי שירך 

עולם כמנהגו

נוהג בחוסר פתיחות

מבלי ניתן לשנותו

יפה

לא כל אדם סביבנו יכול להיות אדם קרוב, אותו משתפים בכל. עלינו לברור למי לספר ולמי לא. אך יש חברים המוכנים לשמוע תמיד. זהו מבחן החברות והידידות. 

השיר מבטא תחושת תסכול שלך מול מגבלות חברתיות על חופש הביטוי והפתיחות האישית. אתה מתאר מציאות שבה אי אפשר לשוח באמת על כל מה שרוצים, כי החברה מצפה להצנעה, הסתרה והתאמה לנורמות – מה שפוגע בתחושת הביטחון והשייכות.

אתה מציין שקשה למצוא אדם שניתן לשתפו באמת, ולכן נאלץ להגביל את שיתופו עם אנשים רק לנושאים שהם "מסוגלים ומתירים" לשמוע.

 בחברה קיימות מגבלות בלתי מדוברות על פתיחות ואמת, מה שמוביל אנשים להסתיר חלקים מעצמם, לוותר על שיחות כנות, ולהסתפק בשיתוף חלקי – גם במחיר של תחושת ניכור ובדידות.

נכון ויפה כתבת דני היקר

שבוע מבורך ושקט

שמוליק

נועדו שיפרצו אותם

.

הנושא הזה מעסיק אותך מאוד, כך אני 

מבינה מהשירים הרבים שאתה מקדיש

לו. 

וכפי שכבר הגבתי לך, נכון: 

יש גבולות ברורים מאוד לאשר אפשר

לשתף, 

כפי שיש גבולות ברורים מאוד לאשר 

אפשר להקשיב/לספוג מהאדם השני. 

תודה רבה-רבה ושבוע טוב ומיטיב, 

דני אהוב. <לב>

רבקה

---

דני אהוב

אתה לא חייב לשתף כל אדם -רק אדם שאתה נותן בן אמון

אנשים יכולים לנצל לפעמים לתועלתם האישית או להרע לך.

שיהיה שבוע טוב ורק טוב

באהבה ממני מרים

אך בודדים האנשים שבאמת מקשיבים

וטוב שיש את המקום הזה שכותבים מה שבא

יום פורה חבר