הוא ברגע

מבטא אכזבה: כל מאמציה שיסב את פניו ויראה אותה עלו בתוהו והיא חשבה ברחוב שהזמן עצר מלכת. תודה רבה לך רחלי, ערב טוב וחמים.

הקטע מתאר רגע קצר אך טעון רגשית, שבו אם פוגשת במקרה את בנה ברחוב אך אינה מצליחה ליצור עמו קשר. ההליכה אחריו, התקווה שיבחין בה והשתיקה שנשארת בסוף ממחישים את המרחק הכואב שביניהם, למרות הקרבה הפיזית.

לפעמים רגע אחד יכול להכיל חיים שלמים של געגוע, החמצה ואהבה לא ממומשת. הקטע  מדגיש את הכאב שבקשר הורי שנקטע או נסדק, ואת העובדה שהזמן לא תמיד מרפא, לעיתים הוא רק מקפיא את הלב ברגע של אובדן ושתיקה.

מרגש כתבת רחלי יקרה

לילה טוב ושקט

שמוליק

איזו סיטואציה כואבת. כאבה של אם. הנתק הזה הוא נוראי. שולחת חיבוק ענק. 

הסיטואציה הכי גרועה בחיי אם ואת תיארת זאת נפלא רחלי.