סיפור השבוע - ח ו מ ו ס

ח ו מ ו ס / עמירם פאל

יואב היה בדרכו חזרה הביתה, מהצפון. בדרך הוא עצר כמובן לקנות קצת חומוס, כרגיל. הוא נעמד בתור הארוך, מיד אחרי קצין צעיר מאובק, נושא נשק ארוך, שחזר כנראה בדיוק עכשיו משירות מילואים בצפון. מלחמת "חרבות ברזל" עוד לא לגמרי הסתיימה.

התור היה ארוך במיוחד והזמן התמשך, זורם לו בעצלתיים. גם אחרי יואב כבר החלו להצטבר עוד ועוד אנשים. כולם היו רעבים, כולם היו עייפים, כולם חלמו על הבית. אבל איש לא היה מוכן לוותר על מנת החומוס הנכספת.

הקצין הצעיר שלפניו, השתעמם קצת כנראה ופנה כה וכה לראות מה קורה מסביב. הוא הבחין בזווית עינו, ביואב, העומד בשעמום דומה ובחוסר סבלנות זהה, בדיוק אחריו. הוא גם ראה את שיער השיבה והקמטים. באופן בלתי רצוני כמעט, אוטומטית ממש הוא פלט, "בוא, תעבור אותי."

יואב סירב מיד, כמעט נעלב מהרעיון. אבל אז נפלט מפיו, גם כאן כמעט אוטומטית ובלי מחשבה של ממש, "אבל אני רוצה לשלם עבורך, להחזיר לך קצת תודה על מה שאתה עושה למעננו."

הקצין הצעיר כמעט נעלב גם הוא מהרעיון הנגדי ובין השניים החל ויכוח ידידותי סוער, מי יקדם למי בתור ומי ישלם עבור מי את המנה הנכספת.

האדם שעמד אחרי שני המתווכחים בתור הקשיב להם כמה דקות, בשקט ואז התערב לפתע בוויכוח. מסתבר שהוא חשב, שיהיה זה הוא דווקא, שישלם עבור הקצין הצעיר. גם הוא התעקש לומר כך תודה, לאחד משומרי חיינו.

ויכוח ידידותי סוער, שהפך למשולש, התפתח במהרה, בעוד התור סביבם מתקדם לאיטו. וכבדרך אגב, הוויכוח הסוער גם סייע לשלושתם להפיג את השעמום ולאזור עוד קצת סבלנות, עד להגעתם לדלפק עצמו.

מוכר החומוס התפנה סוף סוף לקצין הצעיר, הבא בתור. ואז הוא שמע את הוויכוח המשולש המתנהל בין לקוחותיו. הוא פתר את הוויכוח הזה בפשטות, "חבל על הזמן שלכם, המנה שלו היא על חשבון הבית, חברים."

ס ו ף