אין לי ראש למילים ארוכות ...

מעורר תהיות, זועק: בעקבות שירה של חזה - שיר הפרחה - ומלכת הלילה של חליל הקסם  את  מוצפת ברגשות מעורבים עד שאת תוהה לאן פנינו מועדות ? תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב וחמים.

את מתארת רגע יומיומי של הקשבה למוזיקה , שיר פשוט ואריה אופראית , שמתלכדים זה בזה. תחילה את מגיבה בציניות ובחיוך, כמעט בזלזול בפער בין “שיר הפרחה” לבין “מלכת הלילה”, אך לפתע  נעצרת. את מזהה רוך, שבריריות ואמת רגשית גם במה שנראה קל או פשטני, ומבינה שהניגוד בין העולמות אינו מבטל אף אחד מהם אלא חושף תנועה משותפת של נפש בדרך כלשהי, לא תמיד ברורה.

אין היררכיה אמיתית בין תרבות “גבוהה” ל“נמוכה” כשמדובר ברגש אנושי. הפשטות והשבריריות יכולות לשאת עומק לא פחות מהדרמה הנשגבת. כולנו, כמו המוזיקה שבאוזן, נמצאים בתנועה מתמדת, בדרך לא ידועה , ודווקא ההקשבה הכנה, בלי לגלוג, מאפשרת לפגוש את האמת שבקול, בכל קול.

תודה רבקה יקרה על השיר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ רַךְ וְשַׁבְרִירִי בַּפְרֵחָה וְאִלּוּ בְּמַלְ

כַּת הַלַּיְלָה- טָמִינוֹ בְּדַרְכּוֹ אֶל פָּמִינָה-אֲנַחְנוּ

בְּדַרְכֵּנוּ לְאָן-לְאָן-

ממש ממש כך

שבטובה

אל קסמי הצלילים את נמשכת, ולא מזלזלת באף צליל. גם לא בשיר הזה של עופרה חזה, אינו כמו האריה הידועה של מלכת הלילה אולי, אבל בכל זאת...

מזרח או מערב

או

גם וגם

רבקתי היקרה, צריך לדעת להקשיב.

צריך להקשיב מעבר למנגינה ולמילים ואז מגלים,

מגלים ששיר הפרחה של עפרה חזה, יפה ועמק כמו

האריה של מלכת הלילה מתוך חליל הקסם.

.

בוודאי! הלעג העצמי שלי היה על הזיווג בין

הרצון להיות מישהי (כך מסתיים שיר הפרחה:

לכל פרחה חלום ...)

לבין הרוע של מלכת הלילה. 

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה,

טוב לי שאת כאן! 

אני מקווה שבני מתאושש. 

תודה רבה-רבה לך על קריאה + תגובה. 

שלך, כל עוד, <לב>

רבקה

---