מסע חיים שותק בלי סוף

השיר מתאר לב אנושי המבקש חופש, ביטוי וביטחון לאורך מסע החיים, אך נתקל שוב ושוב בשתיקות מכבידות. במקום זרימה פתוחה של רגשות ומילים, שולטת דממה מתמשכת שמלווה אותך ואינה מרפה.

כאשר הרצון לדבר, להתחבר ולהיות מובן אינו מתממש, השתיקה עלולה להפוך לעומס רגשי ולכאב מתמשך. השיר מדגיש את הצורך בתקשורת, בהקשבה ובאומץ לשבור שתיקות, כדי לאפשר למסע החיים להיות חי, אנושי ומשמעותי.

חומר עם הרבה חומר למחשבה כתבת דני היקר

שמוליק

השיח הוא תקשורת ואליו אתה מכוון, אותו אתה רוצה ולא בכדי.  

שבת שלום

תבחר 

.

"הלב רוצה בחופשיות / לשוח / ... / ... / ... /

... / ושתיקות רבות / ... / ... / לספר השיאים

/ של גינס נכנסות." 

(לא ציטטתי את כל השיר, דני יקר. כל מילה,

כל שורה, נכונה.)

שיר כואב מאוד. ואנושי מאוד. 

תודה רבה-גדולה עליו, 

והמשך שבת רגועה ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

ושתיקות רבות

מגיחות

לא נגמרות

לספר השיאים

של גינס נכנסות.

שתיקות הן קשות מנשוא, כשהלב רוצה לדבר. המילים הנאמרות הן כתומכות לעץ הגפן של החיים, הנדרש לתומכות כדי להמשיך, לצמוח ולשאת פירות.

יפה כתבת דני יקר