שיר השבוע - מְחוֹל הַמָּוֶת

השיר מציב את תאונת הדרכים כרגע שיא אכזרי שבו הזמן חדל להיות מושג מופשט והופך לכוח קטלני. שעון הזמן המואץ והגחלים הנכבות מקבילים למהירות, לאימפולסיביות ולשבריריות החיים על הכביש. המכונית הנטויה בצד הדרך היא עדות אילמת לרגע אחד של מחול הרסני שבו חלומות, עתיד וחיים שלמים נקטעים באחת.

תאונת הדרכים בשיר מסמלת כיצד חוסר זהירות, רגע של אובדן שליטה או מפגש אקראי עם הגורל עלולים לכלות חיים ולהפוך הכול לאפר ולזיכרון. השיר קורא למודעות עמוקה לערך החיים, לאחריות אנושית ולזהירות בדרך  לא רק כציווי תעבורתי, אלא כהכרה קיומית בכך שכל רגע יכול להיות ההבדל בין המשך חיים לבין קץ פתאומי.

שיר עוצמתי ונוקב כתבת בבר1 היקר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

המנון מכונן לערנות ולזהירות ולמודעות בכל הנוגע להבטחת ערך החיים. 

כתיבה מרשימה , בבר היקר

.

הו.

וואו !!

המכונית כעדות לאשר רץ-רץ-ממהר-אל-הקץ.

דימויים יפהפיים, כל אחד מהם נוגע בפשטות

בנושא, כגון: "אל חלומות שהיו / וחלומות

שלא יהיו" (סליחה, בלי ניקוד).

תודה רבה-רבה על שירך, בבר1. <לב>

שבת שלום ומיטיבה. 

רבקה

---

תודה על מילותייך הטובות

מטלטל: שעון הזמן מאיץ וכל מה שנותר ממנו הם חלומות ומכונית נטויה על צידה, עדות מדממת לתהפוכות, מחול המוות בדרכים. תודה רבה לך אברהם היקר, שבת טובה וחמימה.

תיארור מצמרר של רגע אחד שמוחק חלומות

רגע בו מכונית מתהפכת על צדה בצדי הדרכים.

רגע נורא של תאונה בו מסתיימים החיים

ומסתיימים החלומות.

התיאור בתחילת השיר, שעון הזמן מאיץ כגחלי האש הלוחשות

לא מכין את הקורא לסוף הנורא, 

לאותו מחול המוות בדרכים.

תודה על שיר מטלטל, שצובט את הלב.

בהחלט, די ברגע אחד כד לגדוע חיים.

למכונית אתה ממשיל את החיים. ואנו בדרכים. 

בגיל מסוים המכונית נטויה על צידה כבר והסוף ידוע מראש.

זה רק מעורר אותנו למצות ולחיות את החיים עד תום. 

אפשר לדמות את החיים למכונית.

רק שהחיים כל אחד לעצמו.

בעוד המכונית היא ממש כלי נשק שהורג, לפעמים

ללא התראה, ודי  בהסח דעת לשנייה, והמכונית יכולה ליטול חיים גם של אחרים.

תודה גלי