בינתיים

מעורר תהיות: את תוהה על כך שהם קופאים מקור, רק לכלוך כזה, בוץ בצבע לבנבן. בינתיים ביאטריצ'ה וליאורה כמו צועדים בגאון כנגד דולסניאה וסוניה הצנועות - אבל השמות בעברית. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושבוע טוב וחמים. דברים מעין אלה קורים במציאות.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה!

לילה טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

.

צביקה יקר. 

לא בטוח שיש לי שליטה עליהן. אולי ההפך? 

תודה רבה-רבה, ולילה טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

.

חנה ב"מיכאל שלי" מאת עמוס עוז? אולי יש לך הצעות-רעיונות לדמויות נשיות משמעותיות נוספות? / תודה שוב.

השיר מציב שורת ניגודים: מזג אוויר קשה מול יוקרה, עוני מול פאר, מציאות בוצית מול אידיאלים ספרותיים. את משווה בין דמויות נשגבות מהקאנון האירופי (ביאטריצ’ה, לאורה) לבין דמויות צנועות וסובלות (דולסינאה, סוניה), ומעבירה אותן אל ההווה המקומי,בלי שלג רומנטי, רק לכלוך לבנבן.

בֵּינְתַיִם—במרחב שבין חלום למציאות—היופי והאידיאל מתקיימים לצד עוני ולכלוך. השיר שואל מה נשאר מן הנשגב כשהוא מתורגם לחיי היומיום, ומרמז שערכם של שמות, מיתוסים ואהבות נבחן דווקא כשהם נוגעים באדמה, בשפה ובמציאות המקומית.

תודה רבקה יקרה על השיר.

יום טוב ושקט

שמוליק

.

שמואל יקר. 

הערה נדרשת: גם דולסינאה וסוניה שייכות 

לאותו קאנון ספרותי: ספרד ורוסיה, בהתאם.

נהניתי מתגובתך. <לב>

רבקה

---

את מדמיינת דמויות מן הספרים שלהם, מאותה תקופה ובעיקר מן השלג סביבן. לא בדיוק כמו השלג בירושלים לדוגמה, היוצר בעיקר בוץ כשהוא מתמוסס כה מהר. זו ישראל. 

.

כן, גליתי יקירתי האהובה:

שם, בשלג, 

לעומת כאן, בשלג המיימי, ודמויותינו. 

תודה רבה-גדולה על הכול! 

שלך, כל עוד, <לב>

רבקה

---

יש כאן תיאור של ניגודים פעמים של מזג האוויר הבלתי נסבל גם מבחינת נראות והרגשה

לעומת הירוק

וניגוד נוסף של לבוש יוקרתי של גבירות לעומת בגדי הדלפונים.

במעבר חד את מתארת גם את הפערים שבין הגבירות הספרותיות

שורת האמצע "מָה אִתְּךָ, אֵין כָּאן שֶׁלֶג, רַק לִכְלוּךְ כָּזֶה, בֹּץ בְּצֶבַע לְבַנְבַּן"

מספרת אף היא את הפער וזווית הראייה

יש שרואות בזה שלג  טהור כפי חייהם, ויש שרואות בזה רק בוץ שצבעו דוהה.

.

תודה רבה על היענותך לבקשתי לקרוא ולהגיב

אצלי, בבר1, 

ותודה רבה-רבה על תגובתך העיונית. 

<לב>

רבקה

---

מזג האויר החורפי לוקח אותך לסיור עם גיבורות ספרות,

מתוך השלג הבוצי של ירושלים, שבקושי רואים בו את הלבן,

את לוקחת איתך את ביאטריצ'ה, לבושה במעיל חם ויוקרתי

וצועדת איתה בתוך השלג הרוסי העמוק והלבן.

ומנגד את רואה את דון קישוט, נושא איתו את דולסינאה היפה,

לוקח אותה על סוסתו, במסעותיו.

רבקתי היקרה, את בטח חוזרת הביתה עייפה אבל עם

חיוך גדול על פניך.

יופי של בילוי היה לך בינתיים.

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. 

כן, כן. 

תודה רבה-גדולה לך על קריאה + תגובה!

רק טוב לך, לכם!

שלך כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה

---