ראי ראי

אתה מבקש לאחוז ברגע כמו שהיה וללכת אל שדות כולם. תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב.

הטבע נרתם אל האהבה הזו. צמרות העצים. השיבולת. והשדות. יפהפה.

אודי אהוב,

אשמח לקבל ממך שיר שבוע ליום חמישי. אנא שלח לי אותו במייל.

תודה רבה וחיבוק ענק,

גלי 

אתה פונה אל האחת כאל מראה, ומתאר כיצד היופי הטבעי והפראי—צמרות, ירק, שדות—משתלב בשיער המאפיר. הדימויים מחברים בין גוף האדם לנוף, בין הזמן החולף לבין יופיו המתחדש של הטבע.

הזקנה אינה פוגמת ביופי אלא מעמיקה אותו. יש כאן כמיהה לאחוז ברגע החי, בזיכרון של שירה ושדות, ולהמשיך ללכת קדימה עם הזמן—לא כבריחה אלא כהשלמה פיוטית עם השינוי וההתבגרות.

יפה כתבת אודי היקר

יום טוב ושקט