תמונות קטועות

השיר מתאר תהליך נפשי של הדחקה וזיכרון טראומטי שחוזר שוב ושוב כ״תמונות קטועות״—מעורפלות, חלקיות—עד לרגע מאוחר שבו פרט חיצוני (מות הדוד) משלים את התמונה ומבהיר את מה שקרה באמת.

טראומה שלא עובדה אינה נעלמת; היא שבה בגלים עד שהאמת מתבהרת. ההבנה המאוחרת כואבת, אך היא גם מאפשרת שחרור: כשהזיכרון נעשה ברור ומוכר, הוא מאבד בהדרגה מכוחו, והנפש מפסיקה להסתגר ויכולה להתחיל להחלים.

תודה בבר1 על השיר המתייחס לטראומה של אשה מיחסיה האינטימים עם דודה עד שמת.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

על הניתוח של האירוע.

אכן טראומה.

איני מאמין שהזמן ימחק את הכל, לכל היותר יהיה זה מן "קובץ נסתר"

שכאשר יהיה גירוי כלשהו, זה יתעורר, אם כי ברמה פחותה.

זה נורא! טלטלת אותי כהוגן בשיר הזה. בסיפורה של הבחורה הזו שמילדות סבלה מהטרדות אלה. 

בהחלט, מטלטל ונורא, כאשר אירוע כזה נוכח בחייה של ילדה (שהיום כבר בוגרת),

זה משבש את כל אורחות החיים שלה.

תודה רבה.

שבת שלום

מבטא תפנית חיובית, יפה ומרגש: בעקבות מותו של דודה וקבורתו היא חדלה להתכנס בתוך עצמה ותמונות הזכרון דהו וכהו עד העלמן, כמעט. תודה רבה לך אברהם היקר, שבת טובה ושקטה.

לכאורה "תפנית חיובית" עם מותו של דודה, אך זה היה הטריגר עבורה לחוות מחדש,

ובמלוא עוצמתו, את האירוע הנורא.

אולם, בהחלט, העובדה שעם הזמן יש ירידת מסך על "החוויה", אפשר שזה הזמן גם להשתקם.

תודה דני

מרטיט. מישהי סיפרה לי לאחרונה על סבא שלה 

הייתי בהלם מוחלט 

לא מעט מהפגיעות נעשות ע"י קרובי משפחה ואפילו קרובים מדרגה ראשונה.

אין פלא שהיית בהלם.

האנשים (קרובי המשפחה) שאנו סומכים עליהם, דווקא מהם באות הפגיעות המיניות, וההסתרה של המקרים בגלל הבושה/ הקירבה המשפחתית ועוד.

תודה רבה אודי 

זכרון כחרב

פוצע ולא מרפה

.

כך עובדים מנגנוני ההגנה במקרים כמו זה

שהעלית לקראת סוף השיר: הכחשה. כאילו

היא לא נאנסה. 

אלא מה - לא תמיד עד הסוף. הנה, כאן: 

"משהו" הטריד אותה כל הזמן, אם כי לא

ידעה לספר לעצמה "מה" היה.

עד שמגיע הטריגר - כאן: מות הדוד האנס - 

והכול עולה שוב. 

תודה רבה על השיר העדין בנושא כואב כל

כך, בבר 1.

שבת שלום, מבורכת ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

היטבת לתאר את הכרונולוגיה של המקרה

הכאוב הזה.

בשולי הדברים:

לא מעט פעמים שואלים את הקורבן:

"הרי עבר הרבה זמן,  *מה נזכרת עכשיו להתלונן*

ואינם יודעים מה עברה המתלוננת מאז.

החל מהכחשה, הדחקה ועוד סיבות  שונות, עד ההשלמה שצריך להתלונן.

לא רק משום הצורך שהעבריין יבוא על עונשו,

אלה גם עצם התלונה מהווה נדבך נוסף בדרך

לשיקום, ככל שהדבר אפשרי.

שוב תודה וברכה.

שבת מבורכת ומאירת פנים⚘ 

.

אכן. 

תודה רבה-רבה שוב, בבר 1. 

שבת מבורכת ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

שיר קשה וכואב. תיאור של פגיעה מינית שהובוותה כל השנים-וצפה כקטעי זיכרון/עד לרגע המזכ״ל-במות הפוגע-וההשתחררות.

כאבתי כל שורה!

תודה על שיר רגיש מאד. 

על ההתייחסות

על הרגישות

על הכאב והאמפתיה

תודה