זֶה הָיָה בַּסְּתָו וְנִגְמָר בַּסְּתָו

.

"אהבה בין איש מבוגר / לעלמת יפת תואר ונפש."

(סליחה, בלי ניקוד.)

אהבה אפלטונית, זה השם הנפוץ לאהבה כזאת. 

השיר דיבר אליי. הכיסופים, הערגה, נביעתם. 

התבטאותם.

והסיום באבחה אחת. 

תודה רבה-רבה על השיר, על רגשותיו, על

הבעת רגשות אלה של הדובר בשיר, בבר 1. 

<לב>

רבקה

---

על המילים החמות וע כך שהשיר דיבר אלייך.

יום טוב

.

ברשותך, ובאיחור, חייבת לציין ש- 

מעניין הדגש על הסתיו כעונת ביניים: 

"זה היה בסתיו ונגמר בסתיו. " 

היא - עדיין קרובה לקיץ, רחוקה מהחורף. 

הוא - לקראת החורף. 

איך-שהוא, הסיום מתבקש - נדמה לי.

(אין לי מושג קשלוש למה לא כתבתי על כך

בתגובתי הראשונה: הרי זה בולט לעין, עוד

מכותרת השיר. אולי השעה המאוחרת?)

תודה רבה-רבה שוב, בבר 1 יקר. <לב>

רבקה

---

"היא - עדיין קרובה לקיץ, רחוקה מהחורף. 
"הוא - לקראת החורף.

הצגת ברמז את הקשר בין עונות השנה לעונות האדם.

4 העונות זה לא רק ויוולדי.

תודה רבה. על כך שהיה חשוב לך להוסיף משהו שהוא באמת חשוב.

השיר מתאר אהבה קצרה ואינטנסיבית, רוחנית ורגשית, שנולדה בקשר מרחוק בין בינך (גבר מבוגר) לעלמה צעירה והסתיימה בפתאומיות, כמו עונת הסתיו עצמה.

יש אהבות שאינן נמדדות בזמן או במימוש גופני, אלא בעומק הרגש. גם כשהן חולפות במהירות, הן משאירות חותם שקט ושלם  בלי מרירות, כהבנה שהרגע היה נכון לזמנו.

יפה כתבת בבר1

לילה טוב ושקט

שמוליק

על הפאשנות והתובנות.

יפה ומרגש, עצוב: זה היה בסתיו וזה נגמר, עודך שרוי באהבתה אותה, אינך עצוב לפחות לא עתה למרות שזה נגמר. תודה רבה לך אברהם היקר, יום טוב.

היו אלה יחסים מיוחדים עם רגשים יוצאי דופן. לצערי, לא החזיק מעמד יותר משנה. אך העיקר שאינך עצוב. אתה מודה על מה שהיה מסתיו אחד למשנהו. 

בהחלט לא עצוב.

אבל לפחות יש רק זכרונות טובים.

יום טוב

הפעמת את לבי בבר היקר 

אין גבר שלא יחלום על סיפור כזה!

על מילותיך היפות והמרגשות.

בהחלט, זה סוג של זכייה בפיס.

למרות שזה התרחש למשך זמן קצר, זה היה נפלא.

חלום כפי שהוא בא, כך הוא הולך, אבל מציאות שהיא יפה מן החלום

אין דבר שיוכל לבטל אותה.

שוב תודה 

בהחלט חבל על אהבה שהוחמצה.

מאידך, לא הייתה זו אַהֲבַת בְּשָׂרִים, אלא אהבה של נפש.

שוב תודה.