הספסל

לפעמים טוב להיפתח מחדש, גם בגיל שמונים ואתה מיישם את זה בסדנת הנגרות שלך. תודה רבה לך צביקה היקר, יום טוב. המשך כך בדרכך. 

השיר מתאר חוויה של התחדשות בגיל מבוגר דרך יצירה מעשית. בסדנת נגרות, אתה  מגלה את חדוות הלמידה, המגע בעץ והיכולת לברוא משהו חדש בידיים שלך.

אף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש. עשייה יוצרת מעניקה משמעות, אומץ ושמחה, ומוכיחה שהצמיחה וההתחדשות אפשריות בכל גיל.

יפה כתבת צביקה היקר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

אין כמו לקחת משהו גולמי, לחתוך, לשייף ולהדביק.

והנה יש ספסל שעליו אפשר לשבת ולומר לעצמך, "זה אני עשיתי"

כה לחי.

.

נהדר! 

גם השיר, גם עבודת הנגרות והספסל, 

גם בכלל, צביקה יקר. 

תודה רבה-רבה על השיר, ורק טוב! <לב>

רבקה

---

מקנא בך 

שמור על הזרת בעיקר!