בילט-אין

יפה ומרגש, עדין: במשך מליוני שנים, מליוני תאים במבט אחד, בליטוף זהיר על לחי חלקה תינוקית. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושקט.

עולם ומלואו

השיר מתאר רגע אינטימי וזעיר של מגע , ליטוף על לחי תינוקית, שבתוכו מתכנסים מיליוני שנים של אבולוציה, זיכרון ותאים. הרגע הפרטי נטען בעומק קיומי ובחוכמה קדומה שטבועה בגוף.

יש באדם חיבור מובנה, “בילט־אין”, בין עבר רחוק לאהבה בהווה. מגע פשוט נושא בתוכו חיים שלמים, ומזכיר שהאנושי, הרך והאוהב טבועים בנו מלידה.

תודה רבקה יקרה על השיר הקצר.

לילה טוב ושקט

שמוליק

בדומה לאותו מבט או ליטוף זהיר, המגלה מיליוני תאים  של מיליוני שנים

המובנים בגוף.

שירך הקצר, הוא בבחינת "מעט המחזיק את המרובה"

אהבתי!

תודה לך

<לב> <לב>

מעורר מחשבה השיר הזה, ומותיר מקום ל... תקווה. 

<לב> <לב>

אני יודעת בדיוק מה מסתתר במילים האלה

לפני ימים אחדים, הבטתי בעיניה של נינתי וליטפתי את לחיה...

היא חייכה והביטה אל תוך עיני,

כל כך הרבה היה במבט הזה,

היא בת שבעה חודשים.

<לב> <חיבוק> <לב>

<לב> <תודה!>