זעקתכם!

תודה נורית יקרה על הבאת הציטוט של סמי מיכאל המבטא כתיבה כמעשה אישי וכנה, לא למען תהילה, ביקורות או פרסים, אלא כצורך פנימי וכזעקה אנושית מול ריקנות ורשעות. 

כוחה האמיתי של יצירה נמדד בחיבור האנושי שהיא יוצרת ובתחושת השותפות שהיא מעניקה לקוראים.

בהחלט ציטוט שראוי להתייחסות באמצעות שיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אכן למקום הזה מכוונת הכתיבה האמתית. זו שיוצאת מתוך הלב.

לזה התכוון סמי מיכאל בדבריו.

כתיבה אינה למען קבלת פרסים או טפיחה על השכם.

זוהי זעקה מול הכאוס הסובב אותנו.

שבת שלום.

איזו ציטטה מעוררת השראה ועוצמתית. אני כבר מחכה לקרוא מה יכתבו בעקבות זאת. תודה נוריתוש שלי. 

אכן דבריו של סמי מיכאל מטלטלים.

כתיבתו זו כתיבה שבאה מתוך הלב, כתיבה אמתית זו כתביה,

שמביאה את אשר בתוך הלב, 

התחושה הזו להיות בתוך מדבר של ריקנות ורשעות ולכתוב על זה, מטלטלת.

זעקתי שלי היא על המלחמות המיותרות, על חוסר האנושיות, חוסר אכפתיות, אי שוויון, חוסר הצניעות, על העוני שבו נתונים חלק מהאזרחים ועוד. אלה הם כל הדברים שכה חשובים בעולם. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה ושקטה.

וואו, דני ידידי היקר, כל כך מטלטלת זעקתך. 

היא כל כך נכונה ואמיתית. 

אתה זועק על הדברים הכל כך חשובים, דברים שהם בנפשנו.

על מלחמות מיותרות שגובות חיים ועל חוסר התחשבות של אנשים,

כל אחד חושב, אני ואפסי עוד, ואינו מתחשב באחר,

וכמו שאומרים - לא רואה את השני ממטר.

האם נזכה לראות בשינוי?

שבת שלום ושבוע טוב שקט ורגוע.

.

ברשותך, נוריתי,

זאת הכתיבה הנכונה: 

לעצמי = לקורא האידאלי שלי = לקורא כמוני

= [ל]אני-עצמי.

כתיבה כזאת היא לא-להמונים כשהיא טובה

מאוד-מאוד, 

והיא כן-להמונים כשהכותב עצמו = הקורא

האידאלי שלו הוא "המוני" = בינוני ומטה.

תודה רבה-גדולה-מאוד על הגירוי, 

אנא סליחתך על התפרצותי, 

ושבוע טוב ומיטיב לך, לכם. 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה הנודניקית

---

רבקתי היקרה,

את כל כך צודקת בדבריך -

אני כותבת לעצמי ואני הוא הקורא האידיאלי של דברי.

לא אוסיףעל דבריך אלה, אבקתי האהובה, פן אפגע בדרך בה ביטאת אותם.

המון תודה על דבריך.

שבוע טוב.