בעצם

נלהב: אתה נזכר בשיח קטן אחד בלב ומתרפק עליו... תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב.

שיר יפה ומלנכולי קמעה, בו שזורים זכרונות נעורים שבליבם כמיהה לשחקניות האיטלקיות של שנות השישים-וזכרון יפחה של אהובת נעורים שהשתקף בהן, ואליה הכמיהה האמיתית, וצליל המיתר האחרון!

מאד אוהבת! 

השיר מתאר רגע של זיכרון והרהור פנימי. אתה נזכר בנשים האיטלקיות היפות שהערצת בצעירותך בשנות השישים , דמויות של יופי וחלום ,אך מגלה כי בכל אותן דמויות היה רמז לאישה אחת מיוחדת. בסופו של דבר, כל הזיכרונות והחלומות מובילים אליו להכרה ביופייה המושלם של אותה אישה, שהיא השיא וה"מיתר האחרון" של תחושותיך.

לעיתים יופי ואהבה בדמויות רבות ובחלומות רחוקים, אך לבסוף מבינים שכל החיפושים הובילו אל אדם אחד שמרכז בתוכו את כל מה שחיפשנו. השיר מדגיש את כוחם של הזיכרון, הנוסטלגיה והאהבה האמיתית.

יפה ומרגש כתבת אודי היקר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

דיר בראד

האיטלקיות באמת יפות ואגב

אתה הרי יודע שנולדתי באיטליה-מילנו

יום טוב ושקט אחי ושבת מבורכת

סיס

יוווו

אתמול קניתי אופניים בשם אולטרא מילאנו והצטלמתי איתן

לו היתה לי כתובת לאן לשלוח את התמונה...

וּמֵיתָר אַחֲרוֹן.

אַחֲרוֹן בְּהֶחְלֵט
נֶעֱמַד דֹּם  נוֹכֵחַ -
יָפְיֵךְ הַמֻּשְׁלָם.

נוכח יפי הבריאה

הפעם , איטליה....