שבחי הבת החורגת

שיר מרתק ומלא רבדים הבאת כאן רבקה. את  מצליחה ליצור ב"שבחי הבת החורגת" דמות שהיא בעת ובעונה אחת מושא להערצה אסתטית ("יפה עד יפהפייה") ומוקד של זרות מאיימת או מתריסה.

​הנה כמה נקודות למחשבה על השיר, בראייה "ג'מיניאית" קצת יותר מעמיקה:

​1. האסתטיקה של הזרות

​השם "בת חורגת" נושא מטען כפול: היא חלק מהמשפחה/החברה, אך תמיד נשארת "מחוץ" למקום הטבעי. היפהפייה הזו היא אניגמטית – היא לא ניתנת לפיענוח. החיוך המזלזל שלה כשיחסי הכוחות או "מקומה" מוזכרים, מעיד על מישהי שאינה מקבלת על עצמה את התלם החברתי המצופה ממנה.

​2. הפופ-ארט מול המסורת

​יש כאן עימות ויזואלי ותרבותי מבריק:

• ​המודרני והחפצי: בקבוק הקוקה-קולה, סמל לנשיות תעשייתית ומעוצבת (חמוקים), "מחוויר מקנאה". השימוש בצליל ה-ק' הקטוע והקשה מדגיש את החומרנות של הדימוי הזה.
• ​הקלאסי והיהודי: הכנסתם של רוטשילד, טוביה החולב ושלום עליכם יוצרת אנכרוניזם מכוון. המשוררת רומזת שהדמות הזו "גדולה" על הסיפור היהודי המסורתי. אפילו טוביה, שמייצג את עולם העוני והאמונה, היה מרחם על רוטשילד (העשיר המופלג) לו היה פוגש בה – כאילו יופייה או מהותה הם כוח שאי אפשר לקנות בכסף או להכיל בשטייטל.

​3. ארס-פואטיקה ו"חלודה"

​הדוברת מעידה על "סוג של חלודה" במוחה. זהו ביטוי חזק לקושי של השפה והמחשבה המקובעת לתאר יופי פראי או "חורג". בסוף השיר, המילים "חריגות" ו"חרקתי" מצביעות על המאמץ הכרוך בכתיבה עליה – השיר עצמו חורק תחת כובד המשקל של הדמות הזו.

​הערה על המבנה

​הקטיעות בשורות (כמו "מקו / מה" או "תוי / גופה") יוצרות תחושה של קוצר נשימה או גמגום של הערצה. השיר לא זורם חלק, כי הבת החורגת עצמה אינה "זורמת חלק" עם המציאות.

 רבה רבה ששיתפת את שירתך..המשאירה חומר רב למחשבה

​שבת שלום, שבת טובה.רבקה יקרה..!!!

בבריאות טובה..שלווה ושקט..

ממני שמאי..

.

הו. 

וואו. 

שמאי, איש יקר, 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, 

ועל ההפתעה הזאת, שלי, שאני לא כל כך 

יודעת איך להסביר אותה לעצמי. 

רק טוב לך, וליל מנוחה לקראת בוקר של 

יום יפה ומיטיב. <לב>

רבקה

---

.

האמת היא שהמחמאות וכד' מביכות אותי,

ומרחיקות את חברי האתר מהפוסט/ים שלי. 

אני לא מי-יודע-מה שונה: כל אחד/ת כאן

כותב/ת כפי שהוא/היא אוהב/ת לכתוב.

ברור? 

שבת שלום מבורכת ומיטיבה, שמאי. <לב>

רבקה

---

אין ולא היה בכוונתי ובלבי לגרום לך מבוכה..חלילה וחס..איני מעלה שירים לאתר ..אבל לעתים נכנס וקורא והיה מעניין הגבתי...לא עשיתי לך שום דבר בכוונת מכוון..פשוט הערכתי את שירתך... ואני יודע שיש לך בעיות קריאה..לכן הגדלתי את האותיות לנוחות הקריאה שלך..שתהיה לך שבת שלום

.

שמאי, איך אומרים? "הדרך לגיהינום רצופה

כוונות טובות. " 

הדרך שלי, עם הכוונות הטובות שלי. 

אנא סליחתךָ!

משום מה, כשמחמיאים לךָ, למשל - השירים

שאתה מעלה, העברית, התוכן, תענוג

לקרוא ולהנות מכתיבתך, - כולנו שמחים

ומסכימים. 

כשמחמיאים לי - יש בעיות ... 

לא אפרט. כואב לי מדיי. 

זה הכול, שמאי יקר. 

שבת שלום, ורק טוב לך! <לב>

רבקה

---

דברים כה רבים יש לך לומר אודותיה, לשבח את דמותה האניגמטית. היא מסתורית ומעניינת ודווקא החריגות שבה אינה חורקת אלא מסקרנת. 

.

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה,

גם על הבמה, על הבית, גליתי יקירתי

האהובה!

שבת שלום מבורכת ומיטיבה לך, לכם. 

שלך כל עוד, <לב>

רבקה

---

השיר מתאר דמות של בת חורגת יפה ומסתורית שמעוררת תשומת-לב, קנאה ומבוכה אצל הסובבים אותה. את מנסה לשבח אותה אך מרגישה בלבול ומעין “חלודה במוח”, כאילו המילים אינן מצליחות ללכוד את יופייה ואת חריגותה. באמצעות דימויים, הומור ואזכורים תרבותיים, השיר מציג כיצד יופייה והייחוד שלה גורמים לאחרים להשוות, לקנא ולהרגיש אי-נוחות.

לעיתים יופי או חריגות מושכים תשומת לב רבה עד שהם מעוררים קנאה, מבוכה ושיפוטיות מצד הסביבה. השיר מרמז על כך שהחברה נוטה למדוד אנשים על פי מראה ומוצא, במקום לראות את האדם מעבר להשוואות ולדעות הקדומות. 

תודה רבקה יקרה על השיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

תודה רבה-רבה-גדולה על קריאה + תגובה 

+ על גישתך, שמואל יקר-יקר!

שבת שלום מבורכת ומיטיבה לך, לכם.

<לב>

רבקה

---

ברשותך

וברשות שמאי-

 מצטרף לדבריו

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

יצחק יקר! <לב>

רבקה

---

מעורר תהיות: שלום עליכם לא ידע על הבת החורגת וכך ניצל מהסרט ומבושה. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ושקטה. 

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני

אהוב. <לב>

שבת שלום מבורכת ומיטיבה. 

רבקה

---

רבקתי היקרה, דמות מעניינת היא דמותה של  הבת החורגת.

האם היא חורגת להוריה? או שמא היא חורגת לחברה בה היא גדלה.

היא. איך שאומרים החבר'ה, חתיכה לא נורמלית.

חמוקיה כמו אותו בקבוק קולה, והצבע מזכיר את צבע עורה...

אבל מיהי באמת? 

מיהי מהי - אינני יודעת.

האם אכיר אותה, כשאחלוף על פניה ברחוב?

תודה רבקתי היקרה, תודה על הסקרנות שעוררת בי לגבי 

הבת החורגת...

ואם נסחפתי, אז סליחה,

אולי הכוסית ששתיתי קודם גרמה לכך

בכל זאת, זה  היומולדת שלי.

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

תודה רבה-גדולה על הזמן שהקדשת לי 

ביום ההולדת שלך! 

איחוליי לך: כל שתבקשי, לו יהי. 

רק אל תבקשי שאעזור לך עם זיהוי הבת

החורגת ... <חיוך> 

שלך, כל עוד, <לב>

רבקה הקטנה

---