אז מה שלומכם?

את מחפשת אחר איזון ובריחה רגשית אל עולמות דמיוניים , סרטים ישנים, מדע בדיוני ודמויות כמו  סוקרטס, גלילאו גליליי ואלן טיורינג  כדי להתמודד עם מציאות מבלבלת וכואבת.

כאשר המציאות מתערערת והשלום נראה כחלום רחוק, האדם נע בין בריחה לדמיון לבין כמיהה אמיתית לתיקון ולתקווה, ושואל בכנות: איפה אתם, ואיפה אנחנו — בתוך כל זה?

תודה רבקה יקרה על שיר  שהתגובה לו נכתבה אחרי שיצאתי מהמקלט..

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

גם שלי לךָ. <מעין-חיוך-כמו-חיוך-מבין>

שכחתי את יובל נוח הררי, בין ספרוּת-העזר

של הבן שלי. אגב, הוא כבר בעמ' 182. אולי

התקדם עוד, מאז המשלוח האחרון אליי. 

התחיל בשבת בערב.

אגב מס' 2: בינתיים, מה שקראתי מרתק. 

אגב מס' 3, קשור למה שכתבתי כאן על

השלום: 

לא כתבתי 'חלום' אלא חזון במדע מדיני-חברתי 

בדיוני. (כן-כן, יש גבול לְמָה שהקורא יכול

להחליף לעצמו את הכתוב, כדי שיהיה נוח לו.) 

<קריצת עין + חיוך>

שמואל יקר, יקר,

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה!

לא-פשוט ולא-מובן-מאליו להתייחס כפי

שהתייחסת לפוסט שלי במצב הנוכחי. 

המשך לילה שקט לקראת יום רגוע ומיטיב

- אנחנו זקוקים לכך. 

<לב>

רבקה

---

.

נפלתי עליך. ממש. 

אנא סליחתך! 

באמת-באמת: תודה רבה-גדולה לך על 

קריאה + תגובה. 

נקווה ליום רגוע יותר. 

<לב>

רבקה

---

מתעשתת, תוהה: בימים טרופים אלה את מחפשת איזון, רואה סרטים ביוטיוב ואת נדהמת מכך שלמדת לנוס, בדמיון הכל אפשרי, גם החזון לשלום ישראלי אזורי, עולמי, אנושי הוא מדע מדיני-חברתי בדיוני ואת חוזרת ליוטוב אחרי שהספיק לך מדברים אלה ושואלת איפה אנחנו ? תודה רבה לך רבקה יקרה, יום טוב ושקט. 

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני אהוב.

המשך יום רגוע יותר ורק טוב לך. <לב>

רבקה

---

הכתיבה עוברת אצלכם מדור לדור, בנך כותב עתה ספר מדע בדיוני שם הכול אפשרי וניתן לטוות עתיד בדיוק כפי שאנו רוצים. 

.

נכון. ובכל זאת, יש הבדל:

אצלו הכתיבה היא רק לעצמו, ושולח אליי

כמו אל "שלוחה" של עצמו (היפוך-תפקידים-

כאילו). 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, 

גליתי יקירתי האהובה. 

שלך, <לב>

רבקה

---

.

מעט מאוד, איילה אהובה. <פרצוף עצוב>

תודה רבה-רבה לך על קריאה + תגובה! <לב>

רבקה

---

.

הו. באמת? <חיוך>

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

1. הבריחה אל הבדיון והעבר:
את מחפשת נחמה בסרטים ישנים ביוטיוב, שם "הכל מסתדר",
בניגוד למציאות המורכבת. הבן שלך כותב מדע בדיוני,
מה שמדגיש את המעבר מההווה המכביד אל עולמות דמיוניים שבהם ניתן "לפתור בעיות עתידיות".

2. משחק המילים על "לָנוּס":
השיר משתמש בכפילות המשמעות של המילה "לנוס":

הפעולה: לברוח, להימלט מהמציאות הקשה.

המקום: "לָנוּס" (Lanús) היא עיר במטרופולין של בואנוס איירס.
השימוש בשם העיר מדגיש את הרצון להתרחק פיזית ותודעתית למקום אחר, רחוק ככל האפשר.

3. ייאוש מהמצב המדיני-חברתי:
את מבטאת פסימיות עמוקה לגבי העתיד ("בניית המחר אם יהיה"). את מגדירה את החזון לשלום (ישראלי, אזורי ועולמי) כ"מדע מדיני-חברתי בדיוני". בכך את טוענת שהשלום נתפס כיום כפנטזיה רחוקה ולא מציאותית, בדיוק כמו ספרי המדע הבדיוני של בנך.

4. דמויות מופת כעוגן:
האזכור של סוקרטס, גלילאו ואלן טיורינג מסמל את החיפוש אחר היגיון, מדע ופילוסופיה בתוך עולם שנראה שאיבד את דרכו. הם הכלים שבאמצעותם מנסים "לבנות מחר", אך גם זה נשאר בגדר בדיון.
השיר מתאר את המציאות הישראלית/אנושית העכשווית ככזו שקשה להכיל אותה, ולכן הדוברת "חוזרת ליוטיוב" ולסרטים הישנים. השאלה המסיימת "איפה אתם, תגידו?" היא קריאה נואשת לחיבור, להיגיון או לדמויות העבר שנעלמו והותירו אותנו לבד בתוך ה"בדיון" של ההווה.

תודה ויומשקט

.

הו.

הו-ו-ו !!

אביה אהובה, 

איזו תגובה עניינית ומלאה כתבת בשבילי!

תודה רבה-גדולה-מאוד לך עליה, יקירתי.

<לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, כל כך מבינה אותך,

גם אני בורחת אל המקום הזה של הסרטים של פעם.

סרטים שבהם הכל מסתדר בסוף, גם במלחמות.

(אתמול ראיתי את "הטוב הרע והמכוער")

את כותבת על בנך שכותב מדע בדיוני, והוא במבטו אל העתיד

הבלתי נודע. ואני חושבת ש...

לפני זמן לא רב, תוכנה כמו הAU, הייתה מדע בדיוני

אז העתיד כבר כאן, ומחר יתחיל עתיד חדש ורק

החזון לשלום כאן, ישאלי-אזורי, אני לא רואה שיבוא בעתיד שלנו.

אז רבקתי היקרה,

נמשיך לברוח אל הסרטים הישנים, לפחות לשעתיים הם משכיחים מאתנו

את המלחמה , בתנאי שאין אזעקה באמצע הסרט...

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

תודה! תודה רבה-רבה! 

נכון: המציאות כואבת מאוד, ואין בכוחנו

לעשות דבר. 

כך ש- שעתיים בצפיית סרט ישן, ואפשר 

לצוף, בלי לשקוע. 

חיבוק אוהב לך, <לב>

רבקה שלך

---

אני בנטפליקס ,רבקה יקרה,,

בסרט ושמח חמישים חמישים.מילים גסות לעיתים אך אהבת חיים

.

גם זאת אפשרות הגיונית. בימים של אי-גיון

אהבת חיים חשובה. 

תודה רבה על קריאה+תגובה, אודי יקר. <לב>

רבקה

---