מִתְמַסֶּרֶת אֶל הָרוּחַ

את מתעוררת מהחלום... לקול טפטוף הגשם על אדן חלונך. תודה רבה לך אביה היקרה, אחה"צ טובים ושקט. 

הִיא מַקְשִׁיבָה לָרוּחַ הַלּוֹחֶשֶׁת אֶת סוֹדוֹת לִבָּהּ,
וּמַנִּיחָה אֶת תְּשׁוּקוֹתֶיהָ עַל סַף הַחֲלוֹם.
בְּתוֹךְ זִכְרוֹן שֶׁל שִׁיר יָשָׁן הִיא רוֹקֶדֶת עִם אֲהוּב לִבָּהּ,
כְּאִלּוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִפְתָּח לִפְנֵיהֶם בְּאַהֲבָה.
אַךְ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם מְעִירוֹת אוֹתָהּ אֶל הַבֹּקֶר,
וּמַזְכִּירוֹת  שֶׁבַּלֵּב גַּם כְּשֶׁהִיא חֲלוֹם חַיָּה אַהֲבָה. 
 

את נסחפת ברוחך אל זיכרון של אהבה עמוקה. את מתמסרת לרוח, למחשבות ולחלום, ושם  בעולם הפנימי  את חוזרת לרגעים של קרבה ואהבה עם אהוב ליבך. המוזיקה של לאונרד כהן, ובמיוחד השיר Dance Me to the End of Love, מעוררת בך את הזיכרון ואת התחושה שאת שוב רוקדת איתו עד סוף העולם. אך בסופו של דבר את מתעוררת למציאות , לצליל טפטוף הגשם , ומבינה שהכול התרחש בתוך חלום וגעגוע.

אהבה אמיתית ממשיכה לחיות בנפש גם כשהיא רחוקה או איננה. הזיכרון, המוזיקה והחלום מאפשרים לאדם לשוב לרגעי האהבה ולחוות אותם מחדש, גם אם רק לרגעים שקטים בין מציאות לחלום. 

מקסים השיר אביה יקרה , וכהרגלך בקודש מילותיך מרגשות גם בימים של טילים ואזעקות.

יום טוב ושקט ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

.

עם ובלי ליאונרד כהן: 

שירך כל כך נשי, רגיש.

חלום - ומציאות גם בחלום: "משייפת רצועות

של מחשבה" . וואו. 

אהבתי את שירך. מאוד.

תודה רבה-רבה לך עליו, וסופ"ש רגוע

ומיטיב לך, לכם, אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

לא בכדי בחרת בשיר הנפלא הזה לשמש פס קול לאהבתכם. רוקדים יחדיו באהבת אין קץ. כה רומנטי ויפהפה השיר הזה. 

.

העליתי פוסט, סיפור, במדור סיפורים. 

אשמח מאוד ואודה לך מאוד אם תקראי 

ותגיבי. 

המשך יום נעים ומיטיב.

שלך, <לב>

רבקה

---