גבה / אל תירא /

גבה

השיר מתאר מפגש בין גבר לאישה במקלט בזמן אזעקה, שבו דווקא בתוך מציאות של מלחמה נוצר רגע אנושי חמים ואולי התחלה של קשר. 

גם בזמנים קשים ומאיימים כמו מלחמה, החיים ממשיכים להפתיע, והמפגש האנושי, החיוך והאהבה יכולים לצמוח דווקא מתוך רגעי פחד ומשבר. לפעמים מתוך הקושי נולדים רגעים מתוקים של תקווה וחיבור בין אנשים.

לא תירא

השיר מבטא תחושת פחד וחולשה שלך מול המלחמה  או גורל מאיים, כמו שה קטנה וחסרת אונים בתוך העדר.  הפחד טבעי, אך הקריאה "אל תירא" רומזת לצורך באמונה ובאומץ גם כאשר הדרך נראית מפחידה ולא ידועה.

תודה רבקה יקרה על שני השירים.

סופ"ש רגוע ושקט ומי ייתן ונראה כבר את סיום הלחמה הזאת.

שמוליק

יעקב עבדו של האלוהים אולי אינו ירא ממלחמות. את יראה. וגם רבים מאתנו. 

ניצוץ של אהבה נדלק שם במקלט, גם דברים שכאלה מתרחשים במקלטים. והוא? נראה עם אופי קצת יהיר ובכל זאת אולי יתרחש משהו ביניהם. 

הראשון מבטא התרוממות נפש: הם מעבירים רגעים במיקלט מאז האזעקה הראשונה הם נפגשים במיקלט והמלחמה הפכה מתוקה להם. אחרי המלחמה הם יכולים להיפגש במקום טוב יותר מאשר המיקלט. 

מעורר תהיות, מבטא דאגה: המקום שעבדו מוביל הינו נורא, את יראה שרק שיה בצאן מבין שש אל כליונו.

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ושקטה. שנדע ימים טובים מאלה.

בתוך המלחמה, בתוך הרגעים הקשים של  ישיבה במקלט

יש גם רגעים יפים.

רגע כזה את מתארת, רבקתי היקרה,

רגע של פגישה בין אדם לא צעיר ואשה שחפשה מסתור במקלט.

פגישה, שלא דיברו בה על המלחמה, אלא על גלגוליו של שם

וחיוך עלה ואולי תבוא עוד פגישה.

פתאום יש - כמו ששרה רחל.

פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר

קטעי ניבים סתומים - זה די...

אני יראה

כן ,רבקתי היקרה.

אליך אלוהים לא פנה ואל אמר, אל תפחדי

כמו שאמר אל יעקב,

אל תירא עבדי יעקב...

אבל את ואני ועוד רבים רבים אחרים.

אנחנו יראים, אנחנו פוחדים מהמלחמה הזו...

שבת שלום, שתהיה לנו

שבת שקטה ורגועה.

אלוהים מצחק בנו... חזקי ואמצי והאמיני יום יבוא...