תִּקְוָה חֲדָשָׁה

מִכְחוֹל הַלֵּב מוֹשֵׁחַ בָּנוּ סְעָרָה,
בֵּין קֶצֶף גַּלִּים לְזֶרַע הַהַבְטָחָה.
בְּלִי גְּבוּל וְתַמְרוּר נִצְעַד בָּאַהֲבָה,
כְּאוֹר יָרֵחַ הַנִּצָּת בְּכָל זְרִיחָה,
הַנּוֹשְׂאִים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ תִּקְוָה חֲדָשָׁה..

את משוררת על אהבה עזה וסוערת המדומה לים המתנפץ על הסלעים. את מבקשת להגיע אל לב אהובך באמצעות מילותייך ולבחור יחד בדרך שתוביל למימוש אהבתכם. כמו הים, האהבה לפעמים סוערת ולפעמים רגועה ורכה.

אהבה אמיתית מלאה תשוקה, עליות וירידות, אך כאשר מקבלים זה את אהבתו של זה ומחדשים אותה בכל יום  היא מעניקה תקווה חדשה וצמיחה משותפת. 

מקסים  ומרגש כתבת אביה יקרה

יום שקט ורגוע עם בשורות טובות למרות הממ"דים והאזעקות

שמוליק

.

" ... / כמו הירח / המקבל את אורו מהשמש / ... "

דימוי יפהפה להרגשתך, לתשוקתך, לנשיותך, 

בין שורותיו של שיר אהבה אישי ומקסים. 

תודה רבה-רבה על שירך, שירתך,

ויום יפה ומיטיב, אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

כמו הירח המקבל אורו תקבלי אהבתו כל יום מחדש ועם תקווה חדשה. תודה רבה לך אביה היקרה, יום טוב ושקט. 

זהו השביל המיועד לשניכם, המשלב בין האהבה הגדולה לתשוקה המבערת מבפנים. יפהפה השיר הזה.