דּוּ־קִיּוּם

השיר מתאר מפגש בלתי צפוי בין בינך לבין עכבישה במקלחת. בתחילה יש פחד וחשש הדדי, אך תוך כדי התבוננות את מגלה דמיון ביניכן , שתיהן נקבות, שתיכן מתבוננות זו בזו ורק מבקשות מקום בטוח לחיות בו. לבסוף נוצר ביניכן מעין הסכם שקט של דו־קיום: כל אחת נשארת במקומה והאחרת אינה פוגעת בה.

גם בין יצורים שונים מאוד יכול להתקיים דו־קיום אם יש רגע של התבוננות והבנה במקום תגובה של פחד או אלימות. השיר רומז לכך שכולנו  בני אדם ובעלי חיים  מבקשים בעיקר בית, ביטחון ומקום לחיות בו בשלום. 

יפה כתבת בר , במציאות שלנו כאן בישראל השאיפה לדו- קיום מתנפצת על רקע טילים מתפוצצים ואזעקות ללא הפסקה.

סופ"ש שקט עם בשורות טובות

שמוליק

דווקא הפרימט האנושי שמתיימר להיות הגיוני, נופל בקטע של שנאת השונה רק משום היותו שונה, למרות שאיננו מאיים כלל ועיקר. רגש פרימיטיבי לגמרי שהאנשוות דווקא מטפחת, משום מה.

תודה שקראת.

המפגש עם העכבישה הניבטת במראת האמבט משמש כאלגוריה למצב קולקטיבי, לכל מאבק, לכל מלחמה באשר היא. אותה עכבישה טווה קורים מאיימים משהו, מביטה בעירומנו ובכל זאת - כפי שאת מצאת דרך לגור בחורה עם עכבישה בדו קיום. דו קיום אפשרי גם אפשרי. 

אלגוריה לקסנופוביה האנושית, הנטייה לשנוא את הזולת רק משום שהוא שונה. ומי כמוני אלופה בלהיות שונה, כלומר, להיות עכבישה.

מעניין לראות איך כותרת של שיר משפיעה על האופן שבו הוא נתפס. הקדשתי יום וחצי רק להחליט על הכותרת. באותה מידה זה היה יכול להיות "שטח מפורז" או "הסכם שלום". לבסוף בחרתי ב"דו קיום", ועדיין לא סגורה על זה.

ומה תאמרי על זבוב גברי מציק ומציץ?

את מעדיפה שעכבישה צופה בך במקלחת ולא עכביש. שתיכן רוצות להקים לעצמכן בית. תודה רבה לך בר, שבת טובה ושקטה.