שידור חוזר / אה, הבנליוּת ... /

השיר מתאר את השגרה השוחקת של חיים בתוך מציאות מלחמתית, שבה האזעקות והאירועים חוזרים שוב ושוב עד שהם נעשים “רגילים” ובנאליים.

כאשר מצב חריג נמשך זמן רב, האדם מתרגל אליו ואף קהה רגשית, אך בכך טמונה סכנה,  אובדן הרגישות והמודעות למה שבאמת אינו נורמלי.

תודה רבקה יקרה על השיר שמאד אקטואלי בימים טרופים אלה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על קריאתך, ועל תגובתך 

בהתאם לה, שמואל יקר.

לילה טוב, מיטיב, שקט. <לב>

רבקה

---

בסרט הזה כל כך הרבה פעמים. די לשידור החוזר הזה. נמאס! 

.

אכן ... 

(מה כתבה חנה ארנדט ..? "הבנליות של הרוע"

- ולא התייחסה רק לשואה.)

תודה רבה-רבה וסופ"ש רגוע ומיטיב, 

גליתי יקירתי האהובה. <לב>

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה מעניינות,

צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

את שומעת המהמומים, מטה אוזן בימים הזהים האלה של מלחמה מתמשכת ואת תוהה מתי התחילה התקופה הארוכה הזאת של שידורים חוזרים ונשנים ואת מסיקה שהבנליות מכהנת כממלכה, כיו"ר. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ושקט, סופ"ש טוב.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני יקר.

המשך יום נעים וסופ"ש רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

 נכנסנו לתוך מצב של פרפטום מובילה של המלחמה.

התראה, הזעקה, פיצוצים - הארוע הסתיים...

וחוזר חלילה.

עד כמה אפשר לשאת את המצב הזה, או

שמא אנחנו מתחילים להתרגל.

הרי כבר היינו בסיפור הזה לא פעם.

אני מודה, רבקתי היקרה, נמאס לי

עייפתי ממלחמות.

.

הו. 

גם אני, נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה. 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה.

חיבוק אוהב, <לב>

רבקה

---

טשטוש החושים והזמן השיר נפתח ב"המהומים" ובתחושה של ימים "הזויים". המלחמה אינה עוד אירוע נקודתי, אלא מצב צבירה שבו הזמן נמרח וקשה לזכור מתי הכל התחיל.

הערבוב בין פנים לחוץ את מציינת את ה"בום-מים" (משחק מילים על בומים של פיצוצים ומים/זרימה) החיצוניים והפנימיים. החרדה בחוץ (אזעקות, מטוסים) חלחלה עמוק לתוך הנפש פנימה, עד שאין הפרדה ביניהן.

"הבנאליות מכהנת כמלכה"זהו משפט המפתח בשיר. הוא מתאר איך המלחמה, על כל הזוועה והרעש שבה, הופכת לשגרה משעממת ושוחקת. השידורים החוזרים והנשנים בתקשורת הופכים את הטרגדיה ל"בנאלית" (רגילה, יומיומית), וזוהי תחושה קשה של אובדן רגישות.
תודה על שירך וימים טובים

• מבנה השיר: המילים הקטועות בסופי השורות (חו-זרים, מכהנ-ת) ממחישות את תחושת הקיטוע, הגמגום והחנק שיוצרת המציאות הזו.

בשורה התחתונה: השיר מדבר על הדרך שבה מלחמה ארוכה הופכת ל"רעש רקע" תמידי שמעוות את תפיסת המציאות והופך אפילו את הפחד למשהו שגרתי ומשמים.

.

הו.

הו-ו-ו !!

כן. כן.

אביה אהובה,

תודה רבה-גדולה-מאוד על השקעתך!

ברשותך, על "הבנאליות": 

היא לקוחה מ-"אייכמן בירושלים - הבנאליות

של הרוע" , מאת חנה ארנדט . 

שבת שלום, מיטיבה, שקטה, אהובה יקרה.

שלך, <לב>

רבקה

---