חיפשתי את ידךָ

את מצרה על כך כי היה פנס רחוב ונעלם. זה סופו של כל פנס של כל חלום של כל בלון. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך שבת טובה ושקטה.

את מתארת תחושת פחד ובדידות, כמו ילדה קטנה ההולכת בחושך ובמקום לא מוכר. ילדה  המחפשת יד להיאחז בה, ביטחון, קרבה או אהבה  אך מגלה שהאור (כמו פנס רחוב) נעלם, ושחלומות ותקוות עלולים להתפוגג.

לא כל חלום או מקור נחמה מחזיקים מעמד; החיים כוללים גם אובדן ואכזבה. ובכל זאת, עצם החיפוש אחר “יד” מבטא צורך אנושי עמוק בביטחון ובקשר , תקווה שלא להישאר לבד גם בתוך החושך.

תודה רבקה יקרה על השיר המרגש.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

העציבו אותי המילים שלך, רבקתי היקרה.

חלום שמתנפץ ומשאיר אחריו רסיסים,

כמו בלון וכמו פנס הניצב בקצה שכונה.

ותחושת הבדידות של ילדה קטנה,

לבד, ברחוב לא מוכר, מנסה לאסוף את אורו

של פנס,

לשמור לרגעים של חושך.

כל כך עצוב 

לפנס הרחוב את מדמה את כמיהותיו וחלומותיו של האדם. יש והם נמוגים ונעלמים להם, כמו הבלון של רוני רון. זה סופו של כל...

.

גליתי יקירתי האהובה, תודה רבה-גדולה-מאוד

על שזכרת-זיהית את "מעשה בחמישה בלונים"!

שלך, <לב>

רבקה

---

השיר מציג ניגוד בין עולם הפנטזיה והקולנוע ("לא ברומנטיקה, לא בקולנוע") לבין המציאות הקרה והחשוכה של החיים האמיתיים.

השורות על פנס הרחוב שנעלם, וסופו של "כל חלום, של כל בלון", מבטאות את התובנה שכל דבר יפה או מאיר הוא זמני וסופו להיעלם או להתנפץ.
יפה היא כתיבתך - תודה ויומחבק ושקט

.

הו. הו-ו-ו!

אביה אהובה, יקרה. ברשותך:

אולי את זוכרת את הסיפור המאויר "מעשה

בחמישה בלונים"? 

(סתם, חומר למחשבה בשבילך: מה כתוב 

ב-א-מ-ת.)

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, 

ושבוע טוב, ומיטיב, ורגוע (הלוואי!). 

שלך, <לב>

רבקה

---