Butch Cassidy ... The Sting

נוגה: את צופה בסרטים ישנים של פול ניומן ורוברט רדפורד ואת נמסה בלי בושה בלי אזעקות, חסד אלוהי קצר טווח ואת תוהה אם האלוהים יפים כמוהם או לא. אנחנו על לוח של מכורים למרוצים. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ושקט.

.

תודה רבה-רבה-גדולה על תגובתך, שוב הראשונה,

דני יקר-יקר! <לב>

המשך יום שקט ומיטיב. 

רבקה

---

את  מתארת את היופי האלוהי כמעט של כוכבי הקולנוע הקלאסיים הצפייה בהם גורמת לה "להימס" ללא הגנות.

הביטוי "בלי אזעקות" רומז לכך שהיופי הזה הוא אי של שקט בתוך מציאות של חרדה, מלחמה או מתח יומיומי.

יש כאן שאלה תיאולוגית משועשעת – האם אלוהים יפה כמוהם? היופי הופך למשהו רוחני, אך גם "קצר טווח".

הסיום ("אנחנו על לוח של מכורים למרוצים") מתייחס כנראה לסרט "העוקץ" או "קיד וקסידי", ומדמה את חיינו להימורים או למרוץ שאין לנו שליטה עליו, מה שמוביל לצעקת הסיום האנושית והחשופה: "אמאאא".

השיר משלב בין נוסטלגיה הוליוודית לבין החרדה הקיומית המקומית שלנו.

נפלאה כתיבתך ואולי המלחמה תפסק ונוכל לראות סרטים - חיוך
ערב מחבק

.

הו. 

נגעת בנקודות שכיוונתי/התכוונתי להן,

וזאת ה-נקודה הכי-הכי חשובה בשבילי, ככותבת.

הרי כל אחד קורא אֶת מה מה ש*הוא* מחפש,

בלי כל קשר לטקסט הכתוב ... :))

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, אביה

אהובה! <לב>

ערב מחבק, שקט, מיטיב, לך, לכם. <חיוך>

רבקה

---

השיר מתאר התפעמות נוסטלגית מיופיים ומהכריזמה של פול ניומן ורוברט רדפורד דרך זיכרון הצפייה בסרטים כמו Butch Cassidy and the Sundance Kid ו־The Sting. את מתמסרת לרגע של קסם קולנועי ,יופי, זוהר והתרגשות תמימה.

הקסם הזה הוא רגעי וחולף: היופי וההילה הם “חסד קצר טווח”, ואילו המציאות שונה, אנחנו חיים במעין “מרוץ” מתמשך, כמעט התמכרות לקצב החיים. השיר מבטא פער בין החלום הזוהר שמציע הקולנוע לבין המציאות האנושית, ומעלה געגוע לרגעים של תום והתפעמות פשוטה.

תודה רבקה יקרה על השיר.

לילה טוב ושקט במידת האפשר

שמוליק

.

הו. / תודה רבה-רבה! 

ותודה רבה-רבה-גדולה גם על קריאה + תגובה,

שמואל, איש יקר לי מאוד. <לב>

ערב שקט ומיטיב במידת האפשר, כדבריך. 

רבקה

---

אהבת השניים

ורכיבתם אל אהובתם על אופניים

ומה איכפת צמ"ד?

.

לעולם-לעולם. אולי גם בדורות שיבואו אחרינו. 

<חיוך>

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, אדם יקר. 

<לב>

רבקה

---

את נזכרת בשחקני העבר היפים והחתיכים, כיום אפילו הקולנוע לא מהווה אסקפיזם עבורך. המלחמה הזו צובעת הכול בשחור.  

.

הו.

הו-ו-ו !!

גליתי יקירתי האהובה, 

נכון. נכון מאוד. 

באמת-באמת,

תודה רבה-גדולה על מי שאַתְּ, כי הבית הזה,

הבמה הזאת, רק אַתְּ יכולה להעניק לִי. 

(אני יודעת, אני יודעת: כ-ו-ל-ם נהנים כאן

מהאתר, ממך. לא בגלל זה פָּחוֹת טוב לִי.) 

חיבוק, גליתי. שלך, <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה,

את מנסה לברוח אל המראות והאנשים שמציעים לך הסרטים הישנים.

החתיכים ההם, עיניים כחולות וחיוך כובש...

ואז באות האזעקות ואין לאן לברוח.

וכשבאה האזעקה הארורה, אולי נפלט לך -

אלוהים אדירים...

והתהייה הזו המוזרה, האם אלוהים יפים כמו פול ניומן למשל?

ואני שואלת רבקתי היקרה, האם יש בכלל אלוהים.

האם יש לאן לברוח??

.

נוריתי. נוריתי שלי. נוריתי היחידה. 

אין אלוהים, יפים או לא יפים, 

ואין לאן לברוח ... 

חיבוק, נוריתי. 

אוהבת אותך המון המונים, 

רבקה הקטנה שלך. <לב>

רבקה

---