אנחנו בצרות, / בשולי במת הדיון: משמעוּת, על פי צ'ואנג צה /

זועק, מעורר תהיות, מתעסקים במה שלא צריך: כל אחד אומר אנחנו בצרות ומתחיל ויכוח קולני על דגים מסריחים מהראש ושפנים פחדניים ולא לכך התכוון צ'אנג צה. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב ושבוע טוב ושקט. ראיתי שגם את אהבת את ההתייחסות שלי לבימת הדיון של צ'אנג צה משמעות.

.

נכון, דני יקר. אהבתי מאוד-מאוד. תודה רבה!

ותודה רבה-גדולה על עזרתך כאן,

ועל קריאה + תגובה מחודשת.

המשך שבת רגועה ככל שניתן,

ושבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

השיר מציג מצבים של מצוקה אצל בעלי חיים ואנשים, אך במקום הבנה נוצרים ויכוחים והאשמות.

במקום להגיב לרעשים ולוויכוחים, כדאי לעצור ולהבין לעומק את המציאות – כפי שמרמז צ’ואנג צה.

תודה רבקה יקרה על השיר האקטואלי 

שבוע טוב ושקט עד כמה שאפשר 

שמוליק

המשפט של צ'ואנג צה הוביל אותך ישירות אלינו. אל החשש הגדול, התחושה שאנחנו בצרה צרורה ומאיפה הכול מתחיל למעשה. 

הדג והשפן  כאן, הם יצורים חיים שבאמת "בצרות". המלכודת אינה כלי להארה, אלא סכנה קיומית.

השיר עובר מהחיות אל "השפויים המעטים" במדינה. הוא מתאר חברה לכודה (במכמורת/מלכודת) שבה במקום לחפש מוצא, האנשים שוקעים בוויכוחים קולניים ובהטחת האשמות ("דגים מסריחים מהראש", "שפנים פחדנים").

השורה האחרונה – "לֹא לְכָךְ הִתְכַּוֵּן צ'ואנג צה" – היא לב השיר. צ'ואנג צה לימד שהכלים (המילים, הרשתות) צריכים להיעלם כשמגיעים למהות. את טוענת שהחברה הישראלית לקחה את "היעלמות הכלים" למקום של אובדן שפיות ושיח אלים, רחוק מאוד מהשקט הרוחני שאליו כיוון הפילוסוף.

 השיר מדבר על אובדן דרך חברתי, שבו השקט והתכלית הוחלפו ברעש, ריב ומלכודת שאין ממנה מוצא.

נהדרת את!
שבוע טוב ופסח שמח וכשר

רבקתי היקרה, את כל כך צודקת בדבריך, 

אנחנו בצרות.

אנחנו הדגים שנלכדו במכמורת והשפנים הלכודים, 

שלא יכולים לברוח ובינינו גם אין לנו לאן לברוח.

וכשהדג מסריח מהראש, כל שצריך זה להוריד לו את הראש...

ואולי להצמיד לו ראש חדש שלא מסריח.

אנחנו גם השפן הקטן ששכח לסגור את הדלת...

כן, אנחנו בצרות, ואיך יוצאים מהן?

באמת לא לכך התכוון צ'יאנג צה כשסיפר לנו על הדגים והשפנים...

ואין מנצח