בנתיבי ארצי

אתה  מתאר מעבר חד בין חוויות מלחמה מסוכנות לבין שגרת נסיעה אזרחית בימים טרופים אלה של מלחמת הטילים והכטב"מים, אך מגלה שהמתח, הפחד והאיום ממשיכים ללוות אותך גם בתוך החיים הרגילים כיום.

גם כשנדמה שהמלחמה נגמרת, היא נשארת בתוך האדם , והחיפוש אחר ביטחון, משמעות ועזרה ממשיך ללוות אותו בכל דרך.

תודה ZR על השיר האקטואלי.

חג שמח ושקט

שמוליק

כמו מטווח ברווזים. כך חשת אמש כשנסעת על הכביש, הפעם האנשים בעורף הם חלק בלתי נפרד מהמלחמה הזאת. מקווה שהגעת בשלום לחגוג את ליל הסדר והיה לך נעים בסופו של דבר.  

זועק: אתה נוסע בנתיבי ארצך תחת הפגזה סביב, בארצנו שעכשיו יש בה בישים, צופרים חורצים אוויר, נהגים חותכים כמו אש ידידותית ובין ירי לאזעקה אתה בודק בגילך מאין יבוא עזרך. תודה רבה לך צבי היקר, המשך חג שמח ושקט.