מעשה בראשית *

השיר לוקח את המושג "בראשית" ומחליף את האל הכל-יכול בתינוק חסר אונים, המזכיר את ה"עובר" הקוסמי מהסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הבריאה מתחילה מבכי ובדידות בתוך הריק, ולא מציווי אלוהי.

 השיר מתאר תהליך שבו הרגש הופך לחומר – הדמעות הופכות לחלב ואחר כך לזרועות . הבריאה היא תוצר של צורך קיומי והישרדותי.

רגע המפתח הוא כשהתינוק מתחיל לדבר. ה"דיבורים" שלו הם אלו שיוצרים פיזית את היצורים, העולמות והידע. זהו הד ליצירה המקראית , אך כאן היא מוצגת כתהליך מבולבל ולא גמור.

 השיר נפתח ומסתיים ב"דעות חלוקות". הוא מדגיש שאין אמת אחת לגבי המקור שלנו או לגבי הסוף  העולם מוצג כ"דיבורים שטרם הגיעו לסיומם" – תהליך מתמשך ופתוח.

כתיבה לעילא - חגמישי מחבק ונפלא

השיר מתאר “בריאה” אחרת וסמלית של העולם, תינוק בודד שקם מתוך ריק, מתפתח מדמעותיו (שהופכות לחלב, לזרועות ולכוח), ולבסוף יוצר במילותיו עולמות ויצורים. זהו תיאור פיוטי ולא ודאי של ראשית, שבו הכול נולד מתוך כאב, בדידות והתפתחות.

הבריאה , של העולם ושל האדם , צומחת מתוך חוסר, כאב ושאלות ללא תשובה חד-משמעית,  וגם כאשר אנו יוצרים ומתקדמים, נשארת אי־ודאות לגבי משמעות הדרך והסוף.

תודה רבקה יקרה על השיר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

על יסורי התינוק הקולוסאלי המחפש את עצו בתוך העולם. תיאור מרתק הגם שבהחלט לא ממש אסתטי, רבקה היקרה

הכל קרה כל כך פתאום במעשה הבריאה.

כמו האודיסאה בחלל, פתאום יש תינוק פתאום הוא מתפתח.

והכל כל כך ראשוני.

ובראשית הייתה בדידות,  הילד הראשוני היה זקוק להרבה זרועות

זרועות שאתן יוכל לחיות ולהתקיים עד - 

עד שקילב זרועות נוספות ממקומות אחרים, 

עד שקיבל את המילים, את הדיבורים...

ועד

עד שהיה לו פתאום עוד מישהו שיוכל להחליף איתו מילה.

כן, מעשה מופלא הוא מעשה הבראשית.

תודה רבקתי היקרה.

שבת שלום, שבת שקטה.

השפה היא המוטיב כאן כאותו תינוק שנולד ולאט לאט מתחיל לדבר. והאצבע שלך מכוונת אל השיחות המתנהלות עתה ולאן הן יובילו .

נוגה: אל אודות בראשית הדעות חלוקות ואת מביאה כדוגמה את הסיפור של התינוק שדמה לזה שבאודיסה ב-2001 וגם במקרה זה הדעות חלוקות מה עלה בגורלו, אם עלה או ירד. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ומיטיבה. מסכים איתך. אם בדבר שאירע לפני 25 שנה אין לדעת בוודאות, קל וחומר כך גם בסיפור הבריאה.