לא הייתי בתור

אתה פותח בהצהרה מפוכחת שלא זכית  ביופי חיצוני יוצא דופן 

ומציין שדמויות קרובות אליך ראו אותך אחרת.
היופי שלך נבע מהקשר הרגשי איתן ומהכישרון  השירים שכתבת להן. 

 בחלקו השני של השיר, אתה מבטא הכרת תודה על עצם הקיום ועל היופי שבטבע ("בין כלנית לרקפת"). ומרגיש בן מזל על המקום שבו אתה נמצא בעולם, בלי קשר למראה הפיזי 

השיר מדגיש שהיופי האמיתי נמצא בתוך מערכות יחסים, ביצירה וביכולת להעריך את פלאי העולם. 
מקסים ונפלא שבטובה

תודה תודה אביה...שבת נהדרת לכולנו

אתה מתאר את תחושתך  שלא קיבלת את “היופי” החיצוני, אך מגלה כי בעיני הקרובים לך כמו סבתך ואמך יש בך יופי אחר. דרך הכתיבה, הזיכרונות והטבע שסביבך, אתה  מכיר בערך הפנימי ובייחוד שלך.

יופי אמיתי אינו רק חיצוני אלא נמצא בעיני המתבונן, באהבה של הסובבים ובכישרונות ובנפש, ומי שמכיר בכך לומד להעריך את עצמו באמת.

יפה כתבת אודי היקר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

נלהב, אסיר תודה, מבטא הערכה: הכרת תודה למי שהושיבך על עגלת חמודות בין כלנית לרקפת, בין עמק לגיא ולחלום. תודה רבה לך אודי היקר, שבת טובה. לפעמים קורים דברים שלא חלמנו עליהם שיקרו. שתמיד יהיה כך.

אינו חיצוני, אך הוא כביר ומיוחד במינו. ולא בכדי נשים רבות נמשכות אליך אודי אהוב.  

יש לנו את המחשבה שהסבתא והאמא והנמענות בשירים

אינן דוברות אמת כאשר חשבו שאתה יפה.

למה לא להאמין להן?!

שהרי היופי הוא בעיני המתבונן, וכל עוד לא אמרו לך את ההפך הרי אתה יפה למהדרין.

וחוץ מזה, מה שחשוב הוא: האם הדמות שנשקפת מולך מהמראה מוצאת בעינך... אם כן, אז הכל בסדר.

השיר יפה... וגם אתה.

.

אוח ... 

יפהפה. ואסתטי (טרחתָּ להדגיש את היעדר

האסתטיות אצלי, בפוסט האחרון <חיוך>).

ואישי, נוגע באישי. אהבתי מאוד את 

המעברים ואת הדימויים. 

תודה רבה-רבה, אודי יקר. <לב>

רבקה

---

פורח לו פרח...