בלדה להולך

תחושות קשות אופפות אותך: עכשיו אפריל ואתה מביט מהחלון, מחכה לאביב. יצאת בשקט, מדמם בלבך, נועל את צמא גופך... בגופך, צלקות גופה ועקבות האהבה. תודה רבה לך יצחק היקר, שבת טובה.

אתה יוצא לדרך פנימית וחיצונית כאחד. הגשמים מסמלים דחיפה או קריאה לשינוי, והמעבר מחודש מרץ לאפריל רומז על תקווה להתחדשות. אך למרות הציפייה לאביב, אתה נושא עימך כאב עמוק, זיכרונות חשוכים, געגוע חד כמו סכין, וצלקות של אהבה שנשארה בך.

החיים ממשיכים קדימה גם כשהלב פצוע. האדם נושא את זיכרונותיו ואהבותיו עמו, וההליכה קדימה אינה מחיקה של הכאב אלא למידה לחיות איתו, בתקווה שיבוא “אביב” פנימי של ריפוי והתחדשות.

יפה ומרגש כתבת יצחק היקר.

שבת מבורכת ושקטה.

שמוליק

.

אכן, בלדה. נוגה, כואבת את הפרֵדה.

תודה רבה-רבה, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---

איזה שיר מרטיט לב. מלא געגועים וכמיהה, ותקווה!

אהבתי.

תודה יצחק. 

מחכה לאביב

השיר עוסק בשאריות של אהבה שהסתיימה, בתחושת האובדן שנותרת חקוקה בגוף ובניסיון להמשיך הלאה אל עבר התחלה חדשה.

שבוע טוב

בחודש מרץ התגברו הגשמים והם סימנו לך ללכת. תחושה אפלה משהו ננעצה בך, סכין הגעגוע ולא בכדי אתה ממתין לאביב. לימים אחרים וטובים יותר .

עת שערי תקווה

להיפתח

שיר מרגש אתה משורר על עקבות אהבה.

 מעט מילים- אך הרבה כאב.

 שבוע טוב

 עם בשורות טובות.