פרידה

אהבתי את השיר הקצר.

יצחק היקר,

בשורות מעטות הצלחת לצייר כאב עמוק של פרידה. הדימוי של הרוח הדוקרת מבעד לחלון הפתוח מעביר היטב את הקור והריקנות שנשארים אחרי עזיבה. הסיום קצר ופשוט, אך נוגע מאוד בלב. שיר עדין ועוצמתי כאחד. אהבתי.

יום טוב ושקט

שמוליק

לבין הגירוש.

מתהדהדת אצלי תמונת הגירוש מגן עדן.

השיר משווה בין ה"דקירות של הרוח" שנכנסות דרך חלון פתוח, לבין הרגע שבו נפתחה הדלת והתרחשה הפרידה. הקור של הטבע מקביל לקור או למצוקה שביחסים.

אתה מתאר את הכאב הרגשי כדבר מוחשי ש"מכאיב לגופי". הפרידה היא לא רק רעיון מופשט, היא מורגשת בגוף כמו פציעה או חשיפה לקור קיצוני.

 הדימוי של פתיחת הדלת וההליכה מצביע על רגע של ניתוק. ייתכן שפתיחת הדלת הייתה אקטיבית מצד הצד השני ("פתחת"), מה שהוביל לעזיבה של הדובר ("והלכתי").

המילה "עת" מחברת בין התחושה הפיזית העכשווית (הרוח מהחלון) לבין הזיכרון של רגע הפרידה, מה שמרמז שהפצע של אותה עזיבה עדיין פתוח ורגיש.

השיר מתאר רגע של פגיעות עמוקה, שבו כל משב רוח מקרי מזכיר את הכאב הצורב של הפרידה והנטישה.
ואתה כותב נהדר

כואב, זועק: הדקירות של הרוח מבעד לחלון הפתוח הכאיבו לגופך כמו בזמן שפתחה את הדלת והלכה. תודה רבה לך יצחק היקר, ערב טוב.

גירוש מגן העדן

ברירת המילים פה היא קפדנית, כבאה לבטא את תחושות הלב בעת הפרידה הזו. 

.

הו.

גירוש מגן עדן. 

קצרצר עמוס כאב.

תודה רבה-רבה, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---