שְׂדֵרַת פַּארְק פִּנַּת גְּרַנְד סֶנְטְרָל, יָנוּאָר 2026

בר,

בשירך נגעת בלב האנושי ביותר, היכולת לראות מעבר לקרטונים והקור, אל הילד שהיה פעם, אל האהבות שהיו, ואל הסיפור שנשכח. במילים פשוטות וחדות הצלחת להזכיר שכל אדם ברחוב הוא עולם שלם, ושחמלה מתחילה במבט.

יום טוב ושקט

שמוליק

הניכור והבדידות של חסרי הבית/חסרי המזל עוברים כחוט השני בקצר הרחום הזה.

תודה בר. ברוך שובך!

מבטא חמלה על אנשים שקופים. תודה רבה לך בר, ערב טוב ושבת טובה. אכן צריכים לחשוב ולדאוג גם לאנשים שקופים.  לא רק לחזקים.

רק ששורה אחת מיותרת-  מהיכן המידע שלא פגע באף בן-אדם

אם שורה מסוימת נכתבה, יש לזה סיבה ומשמעות. במקום לקבוע לי ששורה זו או אחרת "מיותרת", תנסה להבין את משמעותה בהקשר הכולל של השיר.

את הולכת ברחובות רואה - במפורש רואה - את האנשים השקופים. את ההיסטוריה שלהם, העבר, התינוק הנאהב שהיה הוא בעברו, התום והנפש השברירית. ועתה, היכן הם נמצאים בחייהם, כאשר חלקם אף קפאו בקור העז ללא בית.