הנופשים

צביקה יקר,

שירך נוגע מאוד ומטלטל בעדינותו. מול מראות החופשה והשקט החיצוני עולה כאב פנימי שאינו מוצא מנוחה, והניגוד בין הבריכה הרגועה לסערת הנפש נכתב בעוצמה רבה. הצלחת לבטא תחושת בלבול, עייפות קיומית ובדידות בשפה מאופקת וחזקה. שיר עמוק שנשאר עם הקורא זמן רב לאחר סיומו.

חג עצמאות שמח

שמוליק

הבריכה כמו ישות בפני עצמה, אינה שתה ליבה למתחולל אצלכם. זהו בלבול, ומחשבה נוגה כל כך על הסוף. למה? 

מבטא תחושות קשות: לקראת החזרה מהנופש לבית אתם יורדים לשפת הבריכה מבולבלים נרדמים ומולה הרגועה היא כמי שלא אכפת ואינה מזדהה ואתם נרדמים איתה ואתה שואל עד מותכם מתי ? תודה רבה לך צבי היקר, חג שמח.

.

"לקראת החזרה מחר" - לקראת יום הזיכרון?

לקראת יום העצמאות? 

הבריכה - כמונו-כולנו, נסערים לרגעים ושבים

לאדישות?

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

נ"ב: העליתי פוסט חדש, "מה למדתם אתמול 

בגן (...)" - אשמח ואודה לקריאה+תגובה. <לב>

רבקה

---